אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר אָח, חַכִּי הֵיטֵב. אַתְּ חַכִּי לִי גַּם בִּקְדוֹר מִסַּגְרִיר הַלֵּב. אַתְּ חַכִּי לְעֵת כְּפוֹרִים, אַתְּ חַכִּי בְּחֹם, אַתְּ חַכִּי עֵת אֲחֵרִים יִשְׁתַּכְּחוּ עַד תֹּם. ‏אַתְּ חַכִּי ,חַכִּי וְלוּ – לֹא יָבוֹא מִכְתָּב, ‏אַתְּ חַכִּי אִם גַּם יִלְאוּ הַמְּחַכִּים לַשָּׁוְא. ‏אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר וְאָרוּר הַסָּח בְּבִטְחָה גְּמוּרָה לֵאמֹר: "מֵת הוּא וְנִשְׁכַּח".. יַאֲמִינוּ אֵם וָאָב כִּי אֵינֶנִּי חַי, יִיעֲפוּ חַכּוֹת לַשָּׁוְא כָּל רֵעַי, אַחַי, וְיִשְׁתּוּ כּוֹס יַיִן מַר זֵכֶר נִשְׁמָתִי. אַתְּ חַכִּי, וְכוֹס נִמְהָר אַל נָא, אַל תִּשְׁתִּי. אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר חַי אֶחְזֹרָה! חַי! הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ לֵאמֹר: "נֵס הוּא בְּוַדַּאי". הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ הָבִין אֵיךְ תָּבִין נַפְשָׁם, כִּי רַק אַתְּ בְּחַכּוֹתֵךְ הִצַּלְתִּינִי שָׁם. אֵיךְ נִצַּלְתִּי – זֹאת נֵדַע רַק אֲנִי וְאַתְּ כִּי יוֹתֵר מִכָּל אָדָם לְחַכּוֹת יָדַעְתְּ! את חכי לי ואחזור אח, חכי היטב. את חכי לי גם בקדור מסגריר הלב. את חכי לעת כפורים, את חכי בחום, את חכי עת אחרים ישתכחו עד תום. ‏את חכי ,חכי ולו – לוא יבוא מכתב, ‏את חכי אם גם ילאו המחכים לשוא. ‏את חכי לי ואחזור וארור הסח בבטחה גמורה לאמור: "מת הוא ונשכח".. יאמינו אם ואב כי אינני חי, ייעפו חכות לשוא כל רעי, אחי, וישתו כוס ייין מר זכר נשמתי. את חכי, וכוס נמהר אל נא, אל תשתי. את חכי לי ואחזור חי אחזורה! חי! המה ישתאו לאמור: "נס הוא בודאי". המה ישתאו הבין אך תבין נפשם, כי רק את בחכותך היצלתיני שם. אך ניצלתי – זאת נדע רק אני ואת כי יותר מיכל אדם לחכות ידעת!

 התווים, בכתב ידו של זעירא: