הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר העבודה
כָּחֹל יָם הַמַּיִם, נָאוָה יְרוּשָׁלַיִם אוֹרִים הַשָּׁמַיִם עַל נֶגֶב וְגָלִיל. הַשֶּׁמֶשׁ אוֹרִי לָנוּ, אוֹרִי, הַמַּחְרֵשָׁה עִבְרִי, עֲבֹרִי, חִרְשִׁי בַּתֶּלֶם וַחֲזֹרִי עַד לַיְלָה, לֵיל יַאֲפִיל. שִׁיר, שִׁיר, עֲלֵה נָא, בַּפַּטִּישִׁים נַגֵּן, נַגֵּנָה, בַּמַּחְרֵשׁוֹת רַנֵּנָה, הַשִּׁיר לֹא תַּם, הוּא רַק מַתְחִיל.כחול ים המים, נאווה ירושלים אורים השמים על נגב וגליל. השמש אורי לנו, אורי, המחרשה עברי, עבורי, חרשי בתלם וחזורי עד לילה, ליל יאפיל. שיר, שיר, עלה נא, בפטישים נגן, נגנה, במחרשות רננה, השיר לא תם, הוא רק מתחיל.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: נתן אלתרמן
לחן: נחום נרדי

כָּחֹל יָם הַמַּיִם,
נָאוָה יְרוּשָׁלַיִם
אוֹרִים הַשָּׁמַיִם
עַל נֶגֶב וְגָלִיל.

הַשֶּׁמֶשׁ אוֹרִי לָנוּ, אוֹרִי,
הַמַּחְרֵשָׁה עִבְרִי, עֲבֹרִי,
חִרְשִׁי בַּתֶּלֶם וַחֲזֹרִי
עַד לַיְלָה, לֵיל יַאֲפִיל.

שִׁיר, שִׁיר, עֲלֵה נָא,
בַּפַּטִּישִׁים נַגֵּן, נַגֵּנָה,
בַּמַּחְרֵשׁוֹת רַנֵּנָה,
הַשִּׁיר לֹא תַּם,
הוּא רַק מַתְחִיל.
כחול ים המים,
נאווה ירושלים
אורים השמים
על נגב וגליל.

השמש אורי לנו, אורי,
המחרשה עברי, עבורי,
חרשי בתלם וחזורי
עד לילה, ליל יאפיל.

שיר, שיר, עלה נא,
בפטישים נגן, נגנה,
במחרשות רננה,
השיר לא תם,
הוא רק מתחיל.


 פרטים נוספים
ביצוע: חבורת שירו שיר
שנת הקלטה: 1964

 סולן: עמיקם מרבך



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ניקו פלדמן
שנת הקלטה: 22.6.1955


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: משה בן הרצל (אדגר) מילס
שנת הקלטה: 10.10.1950

בליווי מקהלה לא מזוהה.



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שרה יערי
עיבוד: נחום נרדי
מקור: תקליט"צליל"מס'291

ליד הפסנתר: נחום נרדי



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: עידית סולקין
שנת הקלטה: 1996
הוקלט במסגרת: שאו ציונה שיר וזמר


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: נחום נרדי
עיבוד: נחום נרדי
מקור: קונצרט בארה"ב

ליד הפסנתר - המלחין

על השיר

על פי הביוגרפיה של נתן אלתרמן מאת דן לאור (הוצ' עם עובד, 2013, עמ' 291-290):

ה"קומדיה המוסיקלית מחיי הארץ" של תיאטרון המטאטא, "מיסטר קיבוץ", נכתבה (גרמנית) ע"י מרטין רוסט, שמו הספרותי של מכסימיליאן מאיר רוזנקרנץ (1948-1911, עלה ארצה 1935, נפל במלחמת השחרור בירושלים). המחזה תורגם ע"י אלתרמן, שכתב עבורו על פי הזמנת "המטאטא" שלושה פזמונים שהולחנו ע"י נחום נרדי. לימים סיפר נרדי שהמנגינה נכתבה תחילה ואחר כך חיבר עבורה אלתרמן את המילים. שני הפזמונים האחרים, והמחזה עצמו, נשכחו. בכתב היד של נרדי כונה השיר תחילה "המנון לעבודה" ואח"כ תוקן ל"שיר עבודה", ללא ה"א הידיעה. נרדי ציין שאת השיר יש לבצע ב- Grandemente ("בחגיגיות"). השיר היה מיד ללהיט. (תודה לארנון שמשוני)

הופעת הבכורה של המחזה "מיסטר קיבוץ" נערכה בתאריך 25.5.1943. השיר, הבנוי כתפילה, הושר ע"י השחקנים בסוף ההצגה, כשהם ניצבים בקבוצה ופניהם אל השמש העולה. מאז נדפס השיר בשירונים רבים (ביניהם השירון "שירי עבודה ומולדת" שיצא ב-1945, שנתיים אחרי יצירת השיר) בשם "שיר העבודה", ביידוע, וזה השם שנתקבע לשיר.

ומוסיף עמוס רודנר:

אלתרמן כתב את השיר כפרודיה על תרבותניקים בקיבוצים החורזים מים עם שמים, וביכולת מקומית מחברים "תפילות" במילים גדולות. השיר, שהיה אמור להצחיק, הפך מיד ללהיט ענק שגם מושר ללא סוף, כי כל פעם אחרי "השיר לא תם הוא רק מתחיל", היו חוזרים מיד ל "שיר שיר עלה נא".

ביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד מאת אהרן שפי

המעבד אהרן שפי: "העיבוד מוקדש לשחקני המטאטא שכבשו אותי בשירתם את השיר המלווה את המחזה 'מיסטר קיבוץ' (אשדות יעקב 1944)".

 

הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.

תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות

ירושלים   עבודה   תיאטרון ובמה   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם