 |
הפלא ופלא
|
 |
וּמֹשֶׁה הִכָּה עַל צוּר
בַּמַּטֶּה הִכָּה עַל סֶלַע (סֶלַע).
בַּמַּטֶּה הִכָּה עַל סֶלַע
וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם (מַיִם).
הַפְלֵא וָפֶלֶא
הַפְלֵא וָפֶלֶא! (פֶּלֶא!)
הַפְלֵא וָפֶלֶא
אָמֵן סֶלָה.
וּמֹשֶׁה הֵבִיא גְּדִי
וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע (סֶלַע).
וַיְהִי קוֹלוֹ כַּמַּעְיָן
זַךְ וְצָלוּל כַּמַּיִם (מַיִם).
הַפְלֵא וָפֶלֶא...
וְקַרְנַיִם צָמְחוּ לַגְּדִי
קַרְנֵי צוּר, קַרְנֵי סֶלַע (סֶלַע).
וּזְאֵבִים שִׁבְעִים נָגַח בָּן
וְעָבַר בָּאֵשׁ, בַּמַּיִם (מַיִם).
הַפְלֵא וָפֶלֶא...ומשה הכה על צור
במטה הכה על סלע (סלע).
במטה הכה על סלע
ויצאו ממנו מים (מים).
הפלא ופלא
הפלא ופלא! (פלא!)
הפלא ופלא
אמן סלה.
ומשה הביא גדי
ויניקהו דבש מסלע (סלע).
ויהי קולו כמעיין
זך וצלול כמים (מים).
הפלא ופלא...
וקרניים צמחו לגדי
קרני צור, קרני סלע (סלע).
וזאבים שבעים נגח בן
ועבר באש, במים (מים).
הפלא ופלא...
|
|
|
מילים: יעקב דוד קמזון
לחן: ידידיה אדמון
|
|
וּמֹשֶׁה הִכָּה עַל צוּר
בַּמַּטֶּה הִכָּה עַל סֶלַע (סֶלַע).
בַּמַּטֶּה הִכָּה עַל סֶלַע
וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם (מַיִם).
הַפְלֵא וָפֶלֶא
הַפְלֵא וָפֶלֶא! (פֶּלֶא!)
הַפְלֵא וָפֶלֶא
אָמֵן סֶלָה.
וּמֹשֶׁה הֵבִיא גְּדִי
וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע (סֶלַע).
וַיְהִי קוֹלוֹ כַּמַּעְיָן
זַךְ וְצָלוּל כַּמַּיִם (מַיִם).
הַפְלֵא וָפֶלֶא...
וְקַרְנַיִם צָמְחוּ לַגְּדִי
קַרְנֵי צוּר, קַרְנֵי סֶלַע (סֶלַע).
וּזְאֵבִים שִׁבְעִים נָגַח בָּן
וְעָבַר בָּאֵשׁ, בַּמַּיִם (מַיִם).
הַפְלֵא וָפֶלֶא... ומשה הכה על צור
במטה הכה על סלע (סלע).
במטה הכה על סלע
ויצאו ממנו מים (מים).
הפלא ופלא
הפלא ופלא! (פלא!)
הפלא ופלא
אמן סלה.
ומשה הביא גדי
ויניקהו דבש מסלע (סלע).
ויהי קולו כמעיין
זך וצלול כמים (מים).
הפלא ופלא...
וקרניים צמחו לגדי
קרני צור, קרני סלע (סלע).
וזאבים שבעים נגח בן
ועבר באש, במים (מים).
הפלא ופלא...
|
בית נוסף (מתוך "ספר שירים ומנגינות ב'")
|
וְהִנֵּה עוֹד גַּם כַּיּוֹם
אֶל יְשִׁימוֹן, אֶל צוּר, אֶל סֶלַע
הַגְּדִי אֲרֹךְ קַרְנַיִם
יַעֲלֶה מֵאֵשׁ, מִמַּיִם,
יַעֲלֶה שׁוֹתֵת דָּם,
גְּדִי עוֹלָם חַי וְקַיָּם...
הַפְלֵא וָפֶלֶא... והנה עוד גם כיום
אל ישימון, אל צור, אל סלע
הגדי ארוך קרניים
יעלה מאש, ממים,
יעלה שותת דם,
גדי עולם חי וקיים...
הפלא ופלא...
 פרטים נוספים
|
|
 |
ביצוע: נעמי צורי, תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 16.3.1954
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מנצח: הינץ פרוידנטל
|
|
|
הקלטות נוספות
|
|
ביצוע: סידור בלרסקישנת הקלטה: 1954 נכלל בתקליט: Sidor Belarsky - Songs of Israelתודה לאבי תדמור
ביצוע: אהובה צדוקעיבוד: יוסף הדרלא הצלחנו לברר פרטים על התקליט שממנו לקוחה גרסה זו. נשמח לכל מידע.
ביצוע: גאולה גיל, להקת אורנים צברשנת הקלטה: 1959 מקור: התקליט Shalom מס' 10/1959, EKL-146 בחברת Elektra
ביצוע: מרתה שלמהשנת הקלטה: 1960 מקור: התקליט Martha Schlamme Sings Israeli Folk Songs, מס' VSD-2070 בחברת Vanguard
ביצוע: סולימאן הגדולשנת הקלטה: 1959 מקור: המופע "היו זמנים: מצעד פזמוני העשור", חלק א הקלטה חתוכה ובה תחילת השיר בלבד. המופע הוקלט על ידי קול ישראל. נראה כי השיר זומר במופע בשלמותו, אך ההקלטה נחתכה, לפחות בנוסח שהגיע לידינו.
ביצוע: יעקב תלמישנת הקלטה: 8.6.1953 ליווי קולי: בתיה חמדי, יעקב תלמי, מישה אפלבאום
ליווי כֵּלי: אקורדיון - אפרים, חלילית - עמנואל זמיר, תוף - יעקב גלמידי
ביצוע: מקהלת קול ציון לגולהשנת הקלטה: 29.3.1955
ביצוע: מקהלת רינתעיבוד: ידידיה אדמוןסולן: גרשון אבעוני
תוף כד: נתן מרגלית
ביצוע במקהלה מעורבת ללא ליווי בליווי תוף כד. העיבוד מבוסס על העיבוד מאת אדמון שנדפס תחילה בדף מקהלה בדיד ומאוחר יותר בשירונו "שדמתי" עמ' 71 - 78, אך בעיבוד המודפס נכלל פסנתר ויש הבדלים בהרמוניה.
ביצוע: מרים בן עזראליווי:
אסתר ברגר - אקורדיון, ברוך קליטמן - תוף
ביצוע: בלה זמיר, ישראל כרמון, שלמה כרמוןשנת הקלטה: שנות החמישים מקור: הקלטה מקומית ה"סולן" הוא שלמה כרמון, בנו של ישראל.
ביצוע: יעל גרינבוים, ילדי גן "עולם הילד"שנת הקלטה: אפריל 1973 מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:32:56). הוקלט במסגרת: הקלטת ילדי גן עולם הילד
|
על השיר
|
|
השיר פורסם לראשונה ב"דבר לילדים" כרך י"ז חוברות 26-27 בתאריך 3.4.1947
מנשה רבינא, "משה בשירי עם ובשירי ילדים" (מחניים קט"ו [תשכ"ז], עמ' קכד):
"שיר זה זכה לתפוצה רבה, ובצדק. גם המילים וגם המלודיה אומרות חדווה, רעננות, חג. המלודיה אינה מאז'ורית עליזה, אבל יש בה הומור שבהתרוממות הרוח. יש להצטער על כך שגם כלפי שיר מעניין זה נהג ה"עם", ה"ציבור", מנהג של מתקן ומשכלל, והוא פישט את המלודיה, ושיווה לה מטרום אחיד של 4/4 גם בטאקטים שהקומפוזיטור אדמון הכתיב בפירוש להאריך את ההברה האחת והוא מגיע על ידי כך לטאקט של 6/4. לעומת זאת, אין הקהל יכול להתנכל לטאקט של 5/4, ודווקא טאקט זה במטרום הנדיר נשמר במקוריותו.
השיר הזה מצטיין גם בתכונת ה"מענה" המיוחדת לו. חלקו העיקרי מושר על פי רוב בפי סולן, והקהל עונה לעומתו[...]. במקרה של זמרת-מענה יכול הסולן לבוא להצלת השיר ולהשמיעו בהתאם למטרום המקורי הרשום בידי הקומפוזיטור. הקהל מרצונו או שלא מרצונו יחכה בסבלנות (או באי-סבלנות) למילה , שבה יוכל להצטרף אל הסולן
... וטוב יעשה המדריך לזימרה-בציבור אם יסביר ... גם את הייחוד של המוטיוו אשר בו מוזמן הציבור לענות לסולן. למילים "סלע", מים", "פלא", "טלה", מכתיב ידידיה אדמון גם ריתמוס שונה מקודמיו. יש בכך עניין מיוחד, יש כאן כוונה, רצון מיוחד הנובע מההתרשמות של הקומפוזיטור מהמילים של הפייטן."
ביצועים נוספים:
ר' גם מילים עממיות לאותו לחן: ומשה יליד בוכרה; וכן פרודיה מתוך "פוציםפוצים" (2018)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
|
מילים ותווים
|
|
תודה לנעמי בן-גור ששלחה את התווים.
|
תווים
|
|
|
תגיות
|
|
מקהלות
שירי ילדים
אביב ופסח
אושיות ואישיויות
שירים קאנוניים
|
