לא הצלחנו לברר פרטים על התקליט שממנו לקוחה גרסה זו. נשמח לכל מידע.

הקלטה חתוכה ובה תחילת השיר בלבד. המופע הוקלט על ידי קול ישראל. נראה כי השיר זומר במופע בשלמותו, אך ההקלטה נחתכה, לפחות בנוסח שהגיע לידינו.

ליווי קולי: בתיה חמדי, יעקב תלמי, מישה אפלבאום

ליווי כֵּלי: אקורדיון - אפרים, חלילית - עמנואל זמיר, תוף - יעקב גלמידי

ליווי:
אסתר ברגר - אקורדיון, ברוך קליטמן - תוף

ה"סולן" הוא שלמה כרמון, בנו של ישראל.

השיר פורסם לראשונה ב"דבר לילדים" כרך י"ז חוברות  26-27 בתאריך 3.4.1947

מנשה רבינא, "משה בשירי עם ובשירי ילדים" (מחניים קט"ו [תשכ"ז], עמ' קכד):

"שיר זה זכה לתפוצה רבה, ובצדק. גם המילים וגם המלודיה אומרות חדווה, רעננות, חג. המלודיה אינה מאז'ורית עליזה, אבל יש בה הומור שבהתרוממות הרוח. יש להצטער על כך שגם כלפי שיר מעניין זה נהג ה"עם", ה"ציבור", מנהג של מתקן ומשכלל, והוא פישט את המלודיה, ושיווה לה מטרום אחיד של 4/4 גם בטאקטים שהקומפוזיטור אדמון הכתיב בפירוש להאריך את ההברה האחת והוא מגיע על ידי כך לטאקט של 6/4. לעומת זאת, אין הקהל יכול להתנכל לטאקט של 5/4, ודווקא טאקט זה במטרום הנדיר נשמר במקוריותו.

השיר הזה מצטיין גם בתכונת ה"מענה" המיוחדת לו. חלקו העיקרי מושר על פי רוב בפי סולן, והקהל עונה לעומתו[...]. במקרה של זמרת-מענה יכול הסולן לבוא להצלת השיר ולהשמיעו בהתאם למטרום המקורי הרשום בידי הקומפוזיטור. הקהל מרצונו או שלא מרצונו יחכה בסבלנות (או באי-סבלנות) למילה , שבה יוכל להצטרף אל הסולן

... וטוב יעשה המדריך לזימרה-בציבור אם יסביר ... גם את הייחוד של המוטיוו אשר בו מוזמן הציבור לענות לסולן. למילים "סלע", מים", "פלא", "טלה", מכתיב ידידיה אדמון גם ריתמוס שונה מקודמיו. יש בכך עניין מיוחד, יש כאן כוונה, רצון מיוחד הנובע מההתרשמות של הקומפוזיטור מהמילים של הפייטן."

ביצועים נוספים:

• מקהלת רינת (וידיאו)
• צמד אידיסרה
• סידור בלרסקי (Sidor Belarsky)
• איזק גודפרנד (Isaac Goodfriend)
• יעל גרינבאום וילדי גן "עולם הילד" בירושלים (אפריל 1973). השיר בתזמון 32:56.

 ר' גם מילים עממיות לאותו לחן: ומשה יליד בוכרה; וכן פרודיה מתוך "פוציםפוצים" (2018)