|
 |
 |
 |
הפינג'אן
|
 |
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קְרִירָה,
נוֹסִיפָה קֵיסָם לַמְּדוּרָה,
וְכָךְ בִּזְרוֹעוֹת אַרְגָּמָן
בָּאֵשׁ יַעֲלֶה כְּקָרְבָּן;
הָאֵשׁ מְהַבְהֶבֶת,
שִׁירָה מְלַבְלֶבֶת,
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
הָאֵשׁ לַקֵּיסָם תְּלַחֵשׁ:
אָדְמוּ כֹּה פָּנֵּינוּ בָּאֵשׁ,
אִם לָנוּ תִּגְבֹּרֶת תֻּתַּן
מִכָּל בְּדַל עָנָף שֶׁבַּגַּן –
כָּל עֵץ וְכָל קֶרֶשׁ
יָשִׁיר אֲזַי חֶרֶשׁ:
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
וְזאֹת, בְּלֹא תּוֹסֶפֶת שְׁבָחִים.
מְלֶאכֶת מַשְׂקֵה הַמְּלָכִים:
קָפֶה וְסֻכָּר בּוֹ יֻתַּן
וּמַיִם – מַחֲצִית הַקַּנְקָן;
יִרְתַּח פַּעֲמַיִם –
הוֹסִיפוּ קְצָת מַיִם,
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
וְאִם בַּשְּׁלִישִׁית חִישׁ יִרְתַּח –
הַלֵּב יֶחֱרַד וְיִשְׂמַח,
יַחֲזֹר הַפָּסוּק הַנּוֹשָׁן:
הִנֵּה הַקָּפֶה כְּבָר מוּכָן.
נִשְׁתֶּה וּנְשַׁבֵּחַ:
יֵשׁ טַעַם, יֵשׁ רֵיחַ,
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
נִגְמַע מִן הַסֵּפֶל לְאַט,
הִנֵּה מְסַפְּרִים כְּבָר צִ'יזְבָּט...
סִפּוּר שֶׁעָבַר עָלָיו זְמַן,
בְּשֶׁקֶט מַצְמִיחַ זָקָן...
הַבְּלוֹף מִתְפַּתֵּחַ –
קַנְקָן שׁוּב רוֹתֵחַ,
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
נִזְכָּר הַפִינְגָ'אן אֵיךְ אֵלָיו
הַחֶבְרֶ'ה הִגִּיעוּ מִקְּרָב,
אֵיךְ מוֹטְקֶה הַגִּ'ינְגִ'י רָטַן:
אֶחָד לֹא יַחְזֹר כְּבָר לְכָאן...
בְּדֶמַע אֵין קֵצֶה
סוֹבֵב הוּא בְּעֶצֶב,
סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
שָׁנִים יַעַבְרוּ וְדוֹרוֹת,
גְּבוּלוֹת וּגְשָׁרִים וּמְדוּרוֹת,
לַזָּר לְעוֹלָם לֹא יוּבַן
מַה טַּעַם הַזֶּמֶר נֻגַּן, –
צַנְחָן וְרֵזֶרְבָה
תָּמִיד יִזָּכֵר בָּהּ –
בְּ"נַגְלָה" נִצְחִית שֶׁל פִינְגָ'אן...הרוח נושבת קרירה,
נוסיפה קיסם למדורה,
וכך בזרועות ארגמן
באש יעלה כקורבן,
האש מהבהבת,
שירה מלבלבת,
סובב לו, סובב הפינג'אן...
האש לקיסם תלחש:
אדמו כה פנינו באש
אם לנו תגבורת תותן
מכל בדל ענף שבגן,
כל עץ וכל קרש
ישיר אזי חרש,
סובב לו, סובב הפינג'אן...
וזאת, בלא תוספת שבחים.
מלאכת משקה המלכים:
קפה וסוכר בו יותן
ומים - מחצית הקנקן
ירתח פעמיים -
הוסיפו קצת מים,
סובב לו, סובב הפינג'אן...
ואם בשלישית חיש ירתח -
הלב יחרד וישמח,
יחזור הפסוק הנושן:
הנה הקפה כבר מוכן.
נשתה ונשבח:
יש טעם, יש ריח,
סובב לו, סובב הפינג'אן...
נגמע מן הספל לאט,
הנה מספרים כבר צ'יזבט...
סיפור שעבר עליו זמן,
בשקט מצמיח זקן...
הבלוף מתפתח -
קנקן שוב רותח,
סובב לו, סובב הפינג'אן...
נזכר הפינג'אן איך אליו,
החבר'ה הגיעו מקרב,
איך מוטקה הג'ינג'י רטן:
אחד לא יחזור כבר לכאן...
בדמע אין קצה
סובב הוא בעצב,
סובב לו, סובב הפינג'אן...
שנים יעברו ודורות,
גבולות וגשרים ומדורות,
לזר לעולם לא יובן
מה טעם הזמר נוגן -
צנחן ורזרבה
תמיד יזכר בה -
ב"נגלה" נצחית של פינג'אן...
|
|
מילים: חיים חפר (פיינר) לחן: עממי ארמני
|
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קְרִירָה, נוֹסִיפָה קֵיסָם לַמְּדוּרָה, וְכָךְ בִּזְרוֹעוֹת אַרְגָּמָן בָּאֵשׁ יַעֲלֶה כְּקָרְבָּן; הָאֵשׁ מְהַבְהֶבֶת, שִׁירָה מְלַבְלֶבֶת, סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
הָאֵשׁ לַקֵּיסָם תְּלַחֵשׁ: אָדְמוּ כֹּה פָּנֵּינוּ בָּאֵשׁ, אִם לָנוּ תִּגְבֹּרֶת תֻּתַּן מִכָּל בְּדַל עָנָף שֶׁבַּגַּן – כָּל עֵץ וְכָל קֶרֶשׁ יָשִׁיר אֲזַי חֶרֶשׁ: סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
וְזאֹת, בְּלֹא תּוֹסֶפֶת שְׁבָחִים. מְלֶאכֶת מַשְׂקֵה הַמְּלָכִים: קָפֶה וְסֻכָּר בּוֹ יֻתַּן וּמַיִם – מַחֲצִית הַקַּנְקָן; יִרְתַּח פַּעֲמַיִם – הוֹסִיפוּ קְצָת מַיִם, סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
וְאִם בַּשְּׁלִישִׁית חִישׁ יִרְתַּח – הַלֵּב יֶחֱרַד וְיִשְׂמַח, יַחֲזֹר הַפָּסוּק הַנּוֹשָׁן: הִנֵּה הַקָּפֶה כְּבָר מוּכָן. נִשְׁתֶּה וּנְשַׁבֵּחַ: יֵשׁ טַעַם, יֵשׁ רֵיחַ, סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
נִגְמַע מִן הַסֵּפֶל לְאַט, הִנֵּה מְסַפְּרִים כְּבָר צִ'יזְבָּט... סִפּוּר שֶׁעָבַר עָלָיו זְמַן, בְּשֶׁקֶט מַצְמִיחַ זָקָן... הַבְּלוֹף מִתְפַּתֵּחַ – קַנְקָן שׁוּב רוֹתֵחַ, סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
נִזְכָּר הַפִינְגָ'אן אֵיךְ אֵלָיו הַחֶבְרֶ'ה הִגִּיעוּ מִקְּרָב, אֵיךְ מוֹטְקֶה הַגִּ'ינְגִ'י רָטַן: אֶחָד לֹא יַחְזֹר כְּבָר לְכָאן... בְּדֶמַע אֵין קֵצֶה סוֹבֵב הוּא בְּעֶצֶב, סוֹבֵב לוֹ, סוֹבֵב הַפִינְגָ'אן...
שָׁנִים יַעַבְרוּ וְדוֹרוֹת, גְּבוּלוֹת וּגְשָׁרִים וּמְדוּרוֹת, לַזָּר לְעוֹלָם לֹא יוּבַן מַה טַּעַם הַזֶּמֶר נֻגַּן, – צַנְחָן וְרֵזֶרְבָה תָּמִיד יִזָּכֵר בָּהּ – בְּ"נַגְלָה" נִצְחִית שֶׁל פִינְגָ'אן... הרוח נושבת קרירה, נוסיפה קיסם למדורה, וכך בזרועות ארגמן באש יעלה כקורבן, האש מהבהבת, שירה מלבלבת, סובב לו, סובב הפינג'אן...
האש לקיסם תלחש: אדמו כה פנינו באש אם לנו תגבורת תותן מכל בדל ענף שבגן, כל עץ וכל קרש ישיר אזי חרש, סובב לו, סובב הפינג'אן...
וזאת, בלא תוספת שבחים. מלאכת משקה המלכים: קפה וסוכר בו יותן ומים - מחצית הקנקן ירתח פעמיים - הוסיפו קצת מים, סובב לו, סובב הפינג'אן...
ואם בשלישית חיש ירתח - הלב יחרד וישמח, יחזור הפסוק הנושן: הנה הקפה כבר מוכן. נשתה ונשבח: יש טעם, יש ריח, סובב לו, סובב הפינג'אן...
נגמע מן הספל לאט, הנה מספרים כבר צ'יזבט... סיפור שעבר עליו זמן, בשקט מצמיח זקן... הבלוף מתפתח - קנקן שוב רותח, סובב לו, סובב הפינג'אן...
נזכר הפינג'אן איך אליו, החבר'ה הגיעו מקרב, איך מוטקה הג'ינג'י רטן: אחד לא יחזור כבר לכאן... בדמע אין קצה סובב הוא בעצב, סובב לו, סובב הפינג'אן...
שנים יעברו ודורות, גבולות וגשרים ומדורות, לזר לעולם לא יובן מה טעם הזמר נוגן - צנחן ורזרבה תמיד יזכר בה - ב"נגלה" נצחית של פינג'אן...
פרטים נוספים
|
גרסה היתולית
|
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קְרִירָה עַבְּדְאַלְלָה רוֹצֶה מְדִינָה הַמּוּפְתִי רוֹצֶה הֲפוּגָה מִצְרַיִם רוֹצָה מִלְחָמָה
שְׁלָשְׁתָּם בְּיַחַד יִשְּׁקוּ לִי בַּתַּחַת בְּשֵׁם מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לָה לַ-לַ-לַ... הרוח נושבת קרירה עבדאללה רוצה מדינה המופתי רוצה הפוגה מצרים רוצה מלחמה
שלושתם ביחד יישקו לי בתחת בשם מדינת ישראל לה ל-ל-ל...
|
עוד גרסה היתולית ממחנה בני עקיבא
|
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קָרִיר נוֹסִיפָה גֻּלְגֹּלֶת לַסִּיר וְכָךְ בִּזְרוֹעוֹת אַרְגָּמָן בָּאֵש יַעֲלֶה קוּרְקְבָן
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת שִׁירָה מְלַבְלֶבֶת נֹאכַל בֶּן אָדָם מְטֻגָּן
לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה נֹאכַל בֶּן אָדָם מְטֻגָּן לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה נֹאכַל בֶּן אָדָם מְטֻגָּן לָה לָה לָה לָה נֹאכַל בֶּן אָדָם מְטֻגָּן
שיר הקניבלים
הרוח נושבת קריר נוסיפה גולגולת לסיר וכך בזרועות ארגמן באש יעלה קורקבן
הרוח נושבת שירה מלבלבת נאכל בן אדם מטוגן
לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה נאכל בן אדם מטוגן לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה נאכל בן אדם מטוגן לה לה לה לה נאכל בן אדם מטוגן
פרטים נוספים
|
גרסת הלח"י [מתוך פנקסו של עמוס אלטשולר]
|
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת קְרִירָה וְאֵין לִי זְכוּת בְּחִירָה בְּעַכּוֹ נָתְנוּ לִי דִּירָה בְּכֶלֶא אָפֵל, בִּמְאוּרָה אֲבָל גַּם עַד הֵנָּה מַגִּיעַ בְּצֶנַע קוֹל מִלְחֲמוֹת הַבְּחִירָה.
בְּשֶׁטֶף דִּבּוּר כֹּה מָהִיר צוֹעֵק הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר אֲנַחְנוּ כְּבָר אֶלֶף שָׁנָה הָיִינוּ בְּעַד מְדִינָה בִּדְיוֹ אַדְמוּמִית הִיא גֵּרַשְׁנוּ הַבְּרִיטִים הוֹי נָה נָה נָה נָה נָה נָה.
נִשְׁבַּעְתִּי לָכֶם בְּחַיַּי טוֹעֶנֶת בְּתֹקֶף מַפַּא"י שַׁרְתּוֹק תָּמִיד חָשׁ זֹאת בַּלֵּב שֶׁאַנְגְּלִיָּה הִיא הָאוֹיֵב לָכֵן לָהּ הִצִּיעַ בְּסִיסִים בְּרָפִיחַ וְאֶת הַמַּחְתֶּרֶת גִּדֵּף.
פֿוּן וַיְזְל אֵינוֹ מַעֲלִים שֶׁעָגַב בִּזְמַנּוֹ עַל אַנְגְּלִים אֲבָל אִם צָרִיךְ הוּא מוּכָן לַעֲגֹב מֵעַכְשָׁו עַל טְרוּמַן לָכֵן הוּא מַצִּיעַ לִלְחֹם בְּרוּסִיָּה עִם כָּל הָעוֹלָם הַיָּשָׁן.
מִיקוּנִיס נִכְנַס בִּצְעָקָה רָצִיתִי תָּמִיד חֲלֻקָּה וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁיָּשָׁר אָנֹכִי וְתָמִים יִזְכֹּר בְּרִית כָּרַתִּי בְּקַיִץ תַּרְפָּ"טִי עִם הוֹד מַעֲלָתוֹ חַאג' אָמִין.
כֻּלָּם צַדִּיקִים בְּחַיַּי וְרַק אָנֹכִי הַבַּדַּאי מַה פעלת אני עבדן רַק תָּקַעְתִּי סַכִּין בְּגַבָּם רִאשׁוֹן בַּמַּחְתֶּרֶת כִּמְעַט שְׁנוֹת עֲשֶׂרֶת מִמּוֹיְן עַד עִירַק-סוּוִידָאן. הרוח נושבת קרירה ואין לי זכות בחירה בעכו נתנו לי דירה בכלא אפל במאורה אבל גם עד הנה מגיע בצנע קול מלחמות הבחירה.
בשטף דיבור כה מהיר צועק השומר הצעיר אנחנו כבר אלף שנה היינו בעד מדינה בדיו אדמומית היא גרשנו הבריטים הוי נה נה נה נה נה נה.
נשבעתי לכם בחיי טוענת בתוקף מפא"י שרתוק תמיד חש זאת בלב שאנגליה היא האויב לכן לה הציע בסיסים ברפיח ואת המחתרת גידף.
פון ויזל אינו מעלים שעגב בזמנו על אנגלים אבל אם צריך הוא מוכן לעגוב מעכשיו על טרומן לכן הוא מציע ללחום ברוסיה עם כל העולם הישן.
מיקוניס נכנס בצעקה רציתי תמיד חלוקה ומי שאינו מאמין שישר אנכי ותמים יזכור ברית כרתי בקיץ תרפ"טי עם הוד מעלתו חג' אמין.
כולם צדיקים בחיי ורק אנכי הבדאי מה פעלת אני עבדן רק תקעתי סכין בגבם ראשון במחתרת כמעט שנות עשרת מימון עד עירק -סואידן.
פרטים נוספים
על הגרסה: עמוס אלטשולר מסביר: "השיר חובר על-ידי אנשי הלח"י שהיו בכלא עכו בעת הבחירות הראשונות לכנסת (בעקבות רצח ברנדוט, 17.9.1948), ולכן לא יכלו להשתתף בבחירות.
ביאור מושגים ושמות:
פון וייזל = בנימין זאב פון וייזל [מנהיג רוויזיוניסטי];
טרומן = הארי טרומן [נשיא ארה"ב בשנים 1953-1945];
מיקוניס = שמואל מיקוניס [מנהיג קומוניסט וח"כ בשנים 1969-1949];
קיץ תרפ"טי = הקיץ של שנת תרפ"ט (1929);
חאג' אמין = מוחמד אמין אל חוסייני [המופתי של ירושלים ומנהיג ערביי ישראל בשנות ה-30 וה-40];
מוֹיְן = כנראה רצח הלורד מוין בידי אנשי לח"י (1944) [בפנקסו של אלטשולר כתוב "מימון", אבל זה כנראה שיבוש];
עירק-סווידאן = כפר ערבי ליד אשקלון שנכבש בסגרת מבצע שמונה, שבו לחמו ונפלו אנשי לח"י רבים.
|
מילים בשפת המקור (ארמנית)
|
Հինգալլա Հովիվը սարում տխրեց, Սիրո երգը նվագեց: Երգը վառ այտերին, Երգը բոց աչքերին, Երգը վարդ օրերին: Ա՜յ, խեղճ հովիվ, քեզ բաժին Խոր ձորեր մնացին: Երգը վառ այտերին, Երգը բոց աչքերին, Երգը վարդ օրերին: Ահա, եկավ նոր գարուն, Ծաղիկներով զարդարուն. Սիրում …
פרטים נוספים
על הגרסה: תודה לצבי גלעד על איתור הגרסה.
|
תרגום אנגלי של הנוסח הארמני
|
A sad shepherd on the mountain Played a song of love
A song for flaming cheeks A song for burning eyes A song for joyful days to come
Oh poor shepherd boy Forever you will roam The deep gorges and valleys
Hingalla, hingalla A song for flaming cheeks A song for burning eyes A song for joyful days to come
Here comes the springtime Bringing fresh flowers Bright coloured flowers I love them "ha ha ha" Bright coloured flowers
Oh poor shepherd boy Forever you will roam The deep gorges and valleys
Hingalla, hingalla A song for flaming cheeks A song for burning eyes A song for joyful days to come
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך ספרה של Fethiya Cetin:
My Grandmother: An Armenian-Turkish Memoire (העמודים בספר אינם ממוספרים)
|
|
 |
|
 |
הקלטות נוספות
|
 |
ביצוע: חבורת זמר רןעיבוד: צבי בן-פורתשנת הקלטה: 1963 מקור: התקליט "זריחה בישראל" בחברת מקולית
ביצוע: גאולה גיל, להקת אורנים צברשנת הקלטה: 1959 מקור: התקליט "On the Road to Elath", מס' EKL-156 בחברת Elektra
ביצוע: יפה ירקונישנת הקלטה: 1948 מקור: תקליט הד ארצי HA641 בליווי פסנתר
ביצוע: אהובה צדוקעיבוד: יוסף הדר בליווי מקהלת ילדים, אולי מקהלת ילדי בית ספר יהלום מרמת גן שהשתתפה בכמה הקלטות שירים בעיבודי יוסף הדר. כמו כן משתתף הרכב כלי.
ביצוע: מרים בן עזראשנת הקלטה: 1958 מקור: התקליט Israeli Songsfor Children
ביצוע: ריקה זראישנת הקלטה: 1955
ביצוע: יוסי בנאישנת הקלטה: 15.5.1960 מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב
ביצוע: ותיקי השומר-הצעיר - גדוד יחיעם חיפהשנת הקלטה: 28.4.2009 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
 |
על השיר
|
 |
שיר פלמ"חי. נכתב בשנת 1947, ללחן שיר-העם הארמני "הינגלה" (צפו כאן בשיר-העם הארמני).
חיים חפר מעיד כי לפני שחיבר את המלים המנגינה הושרה בפלמ"ח ללא מלים (חיים חפר מספר ומזמר [כנרת זמורה ביתן 2004], עמ' 98). ואכן, בשירון "שירי ארץ ישראל" (מהדורת 1947, עמ' 110) מופיע לחן דומה מאוד שהוא כנראה מקור השיר, במילים החוזרות: ג'ונגלי ג'ונגלי ג'ון.
מידע נוסף על השיר וגילגוליו ב"עונ"ש", הבלוג של פרופ' דוד אסף.
ביצעוים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
 |
תגיות
|
 |
בעומר
 
שירי ילדים
 
יום העצמאות
 
לחנים רוסיים
 
פלמ"ח
 
|

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
|
 |
|