עַל שְׂפַת יַם כִּנֶּרֶת
אַרְמוֹן רַב-תִּפְאֶרֶת;
גַּן-אֵל שָׁם נָטוּעַ,
בּוֹ עֵץ לֹא יָנוּעַ.
מִי גָר שָׁם? רַק נַעַר,
כָּעוֹף בִּדְמִי יַעַר;
לוֹמֵד שָׁם תּוֹרָה הוּא
מִפִּי אֵלִיָּהוּ.
הַס! גַּל לֹא קוֹלֵחַ,
כָּל עוֹף הַפּוֹרֵחַ
עוֹמֵד וְשׁוֹמֵעַ –
תּוֹרַת אֵל בּוֹלֵעַ.על שפת ים כינרת
ארמון רב-תפארת;
גן-אל שם נטוע,
בו עץ לא ינוע.
מי גר שם? רק נער,
כעוף בדמי יער;
לומד שם תורה הוא
מפי אליהו.
הס! גל לא קולח,
כל עוף הפורח
עומד ושומע –
תורת אל בולע.
טעינת הנגן נכשלה נסה לטעון את העמוד שנית. אם התופעה נמשכת, עליך לעדכן את הדפדפן לגרסתו העדכנית ביותר או לעדכן את גרסת הפלאש המותקנת במחשבך.
ביצוע: חבורת שירו שיר עיבוד:מאיר הרניק שנת הקלטה: 1962 מקור: תקליט "הד-ארצי" AN 44-11 - "שירו שיר עם מאיר הרניק - סדרה 2" (בו קרוי השיר "על שפת ים כנרת")
מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית
המחנות האמורים הם כנראה מחנות פליטים/עקורים, שהקימו בעלות-הברית עבור יהודים בעיקר בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה, ושאותם ניהל בפרט הג'וינט, בייחוד בין השנים 1945-1949.
מילות השיר נדפסו לראשונה בדו-שבועון "שיבולים", מוסקבה, תרע"ז, גליון 2. המידע לפי: אוריאל אופק, "ספרות הילדים העברית 1948-1900" (דביר, תשמ"ח), כרך ב', עמ' 398.
לפי אליהו הכהן, פיכמן כתב את השיר לבקשתה של חסיה פיינסוד סוקניק. פיכמן התארח בביתו של אלעזר ליפא סוקניק, שהיה לימים חוקר המגילות הגנוזות. אשתו של אלעזר, חסיה, הייתה גננת במקצועה, ונחשבה לאחת הגננות העבריות הראשונות בארץ. היא ביקשה מפיכמן שיכתוב שיר ילדים, והשיר נכתב בעקבות הבקשה. לאחר שנים ספורות הלחין אותו חנינא קרצ'בסקי. בספרו "צלילי חנינא" מופיעים התווים של השיר כפי שעיבד אותו לשני קולות.
יש לציין כי בספר זיכרונותיה של חסיה סוקניק "פרקי גן: זכרונות ומעש" אין לשיר זכר.
לצד זה קיימת גרסה עממית (סיפור ללא אחיזה במציאות לפי שעה),ועל פיה השיר נכתב על בית טריידל, אשר נבנה בסמוך למושבה כינרת, אך מחוץ לחומת המושבה. בניית הבית הושלמה ב-1912. הבית נבדל משאר הבתים באזור בגודלו ובצורת הבנייה הגרמנית בה נבנה. הוא אף שימש כמלון בו התארחו הברון רוטשילד, יוסף קלאוזנר, ארתור רופין, ואחרים. מוטקה שלף מספר בהרחבה את הגרסה העממית לכתיבת השיר:
בחברת פיק"א עבד בתחילת העשור השני של המאה ועשרים מודד שעבר בכל רחבי הארץ ומדד חלקות אדמה שניקנו מהתורכים כדי להכשיר שטחים לבנייה חדשה. שמו של המודד היה יוסף טריידל.
למוסדות המיישבים לא היה אז (כמעט כמו היום) כסף בקופה כדי לשלם לו. דווקא אדמה פנויה הייתה, ונתנו לו חלקת אדמה סמוך למושבה כנרת, מחוץ לחומה שהקיפה את המושבה. על חלקה זו הקימה משפחתו של יוסף טריידל את ביתה.
לימים עלה לארץ המשורר יעקב פיכמן, ובמסגרת סיורו באזור ראה את ביתה של משפחת טריידל. יעקב פיכמן דימה את הבית לארמון, ובדמיונו השווה את המראה למעמד הר סיני. בשירו המיוחד בבית האחרון הוא אפילו מתאר תמונה שכאילו נלקחה ממדרש שמות רבה: "כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה ציפור לא צייץ, עוף לא פרח, שור לא געה..." - העולם שותק ומחריש. שימו לב בשיר: הס, גל לא קולח, כל עוף הפורח עומד ושומע – תורת אל בולע.
הבית הזה היה אחד המבנים היותר מודרניים בארץ בתקופה זו; היו שם אפילו מים זורמים בברזים, ואת האנשים החשובים העדיפו לא לשכן בטבריה, והביאו אותם לבית הזה, וכיוון שאפשר היה להתקלח שם, רבים באו רק להתקלח. היה זה אפילו המקום היחיד באזור שניתן היה לשמוע בו גרמופון.
עפרה טריידל, בת המשפחה, גרה כל הזמן באותו ארמון רב תפארת (נכון ל-2004), והיא סיפרה שגם הברון רוטשילד התארח בארמון רב התפארת. כשנפוצו שמועות עקשניות שהברון חולה מאוד, איכרי כינרת התכנסו בבית וכל אחד מהם נידב שנה אחת משנות חייו לטובת הברון, העיקר שימשיך לחיות. ואכן – הברון חי עד שנת 1934. השיר הוא לא סתם "על שפת ים כינרת" – אלא הוא גם "אגדה".
השערה נוספת לכתיבת השיר מביאה שולה לויטל מקיבוץ מעוז חיים:
הסיפור "חמדת-ימים" (שנכתב בימי הביניים) מתאר את "גדיאל הנער" שקורותיו נפוצו בין צפת לטבריה. אבישג איילי מקיבוץ עין-הנצי"ב בוטחת בפיכמן, שהכיר מסורת זו ולהערכתה זה מקור ההשראה לשירו "אגדה". היא סבורה ששירו של פיכמן בא לתאר את בן דמותו של גדיאל הלומד תורה מפי אליהו (גדיאל שבסיפור המקורי, הוא נער, שהרומאים הרגו בגליל, משום שלמד תורה למרות האיסור).
לשיר לחן נוסף מאת הרברט פרום (נדפס בניו יורק בשנת 1939).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
מילים
מילות השיר מתוך "שיבולים", 22.4.1922
תווים
מתוך "צלילי חנינא: אוסף מנגינות שחוברו, עובדו או התאמו על ידי חנינא קרצ’בסקי". תל-אביב, הגמנסיה העברית "הרצליה", תרפ"ז
פרטים נוספים
ביצוע: 
