עַל שְׂפַת יַם כִּנֶּרֶת
אַרְמוֹן רַב-תִּפְאֶרֶת;
גַּן-אֵל שָׁם נָטוּעַ,
בּוֹ עֵץ לֹא יָנוּעַ.
מִי גָר שָׁם? רַק נַעַר,
כָּעוֹף בִּדְמִי יַעַר;
לוֹמֵד שָׁם תּוֹרָה הוּא
מִפִּי אֵלִיָּהוּ.
הַס! גַּל לֹא קוֹלֵחַ,
כָּל עוֹף הַפּוֹרֵחַ
עוֹמֵד וְשׁוֹמֵעַ –
תּוֹרַת אֵל בּוֹלֵעַ.על שפת ים כינרת
ארמון רב-תפארת;
גן-אל שם נטוע,
בו עץ לא ינוע.
מי גר שם? רק נער,
כעוף בדמי יער;
לומד שם תורה הוא
מפי אליהו.
הס! גל לא קולח,
כל עוף הפורח
עומד ושומע –
תורת אל בולע.
|
|
מילים: יעקב פיכמן לחן: חנינא קרצ'בסקי כתיבה: 1922
|
עַל שְׂפַת יַם כִּנֶּרֶת אַרְמוֹן רַב-תִּפְאֶרֶת; גַּן-אֵל שָׁם נָטוּעַ, בּוֹ עֵץ לֹא יָנוּעַ.
מִי גָר שָׁם? רַק נַעַר, כָּעוֹף בִּדְמִי יַעַר; לוֹמֵד שָׁם תּוֹרָה הוּא מִפִּי אֵלִיָּהוּ.
הַס! גַּל לֹא קוֹלֵחַ, כָּל עוֹף הַפּוֹרֵחַ עוֹמֵד וְשׁוֹמֵעַ – תּוֹרַת אֵל בּוֹלֵעַ. על שפת ים כינרת ארמון רב-תפארת; גן-אל שם נטוע, בו עץ לא ינוע.
מי גר שם? רק נער, כעוף בדמי יער; לומד שם תורה הוא מפי אליהו.
הס! גל לא קולח, כל עוף הפורח עומד ושומע – תורת אל בולע.
פרטים נוספים
|
וריאנט בחלק מהגרסאות המושרות – בית ב', שורה 4
|
מִפִּי הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ.
|
English Translation
|
A LEGEND
Lyrics: Ya'acov Fichman Melody: Hanina Karchevsky English: Liel Almog
On the shore of the Sea of Kinneret Such a grand castle There a garden of G-d is planted, In which no tree moves.
Who lives there? Just a youth Like a bird in the silence of the forest! There he studies the Torah From the mouth of Elijah.
Shhh… not a wave stirs Every flying bird Stands and listens – Swallowing the words of God.
|
|
 |
ביצוע: חבורת שהם שנת הקלטה: 2004 מקור: תקליטור "על הים" (חבורת שהם)

|
|
ביצוע: חבורת שירו שירעיבוד: מאיר הרניקשנת הקלטה: 1962
מקור: תקליט "הד-ארצי" AN 44-11 - "שירו שיר עם מאיר הרניק - סדרה 2" (בו קרוי השיר "על שפת ים כנרת")
ביצוע: יוסף שפינדלעיבוד: מאיר רוזנשטייןשנת הקלטה: 9.1935
מקור: תקליטון His Master's Voice H.W.11, OEA.2109
פסנתר: מאיר רוזנשטיין
עריכה דיגיטלית מתוך התקליטור יוסף מנור שפינדל - למה עזבתיני
זוהי ההקלטה הראשונה של השיר.
ביצוע: מקהלת ילדי מחנות באוסטריהעיבוד: דומרשנת הקלטה: 194X
מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית
המחנות האמורים הם כנראה מחנות פליטים/עקורים, שהקימו בעלות-הברית עבור יהודים בעיקר בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה, ושאותם ניהל בפרט הג'וינט, בייחוד בין השנים 1945-1949.
ביצוע: מקהלת בית הכנסת המאוחדשנת הקלטה: 1947
מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו
באתר הספרייה הלאומית.
מנצח: מרטין ברקוביץ (Martin Berkowitz)
ביצוע: אהובה צדוקעיבוד: חנן וינטרניץשנת הקלטה: 1959
מקור: תקליטה "אנו משחקים/משחקים אנו", "הד-ארצי" AN 12-83 (בו קרוי השיר "אגדת כנרת")
ניצוח: חנן וינטרניץ
ביצוע: יהושע זוהרעיבוד: משה לוסטיגשנת הקלטה: 4.12.1955
פסנתר: משה לוסטיג
מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית (בתקליטון בו קרוי השיר "על שפת ים כנרת"). הפסנתרן כאן הוא קרוב לוודאי גם המעבד.
ביצוע: רגינה חומסקה בן-אמיתי,
מקהלת קול ציון לגולה,
תזמורת קול ישראלעיבוד: מרק לברישנת הקלטה: 29.8.1957
מקור: תקליטון לא-מסחרי (תחת השם "אגדת כנרת") מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית
ניצוח: מרק לברי
ביצוע: גדעון אפרתיעיבוד: גדעון אפרתימקור: מתוך התקליטור Songs of the Soul
ביצוע: ותיקי "המחנות-העולים"שנת הקלטה: 11.10.1990
מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו
באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין
להקלטה המלאה.
הקליט: יעקב מזור
ביצוע: מקהלת המיולהעיבוד: חנינא קרצ'בסקישנת הקלטה: 2006
מקור: ערבלחנינאקרצ'בסקי
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
באדיבות מקהלת המיולה והמדרשה למוזיקה של מכללת לווינסקי.
ביצוע: מקהלת המיולהעיבוד: אריה לבנוןשנת הקלטה: 2006
מקור: ערבלחנינאקרצ'בסקי
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
באדיבות מקהלת המיולה והמדרשה למוזיקה של מכללת לווינסקי.
העיבוד נדפס בשינויים קלים בספרו של אריה לבנון "שרים במקהלה", עמ' 67 - 71.
ביצועים נוספים:
מילות השיר נדפסו לראשונה בדו-שבועון "שיבולים", מוסקבה, תרפ"ב, גליון 2. המידע לפי: אוריאל אופק, "ספרות הילדים העברית 1948-1900" (דביר, תשמ"ח), כרך ב', עמ' 398. [שם נכתב בטעות תרע"ז במקום תרפ"ב - זֶמֶרֶשֶׁת]
לפי אליהו הכהן, פיכמן כתב את השיר לבקשתה של חסיה פיינסוד סוקניק. פיכמן התארח בביתו של אלעזר ליפא סוקניק, שהיה לימים חוקר המגילות הגנוזות. אשתו של אלעזר, חסיה, הייתה גננת במקצועה, ונחשבה לאחת הגננות העבריות הראשונות בארץ. היא ביקשה מפיכמן שיכתוב שיר ילדים, והשיר נכתב בעקבות הבקשה. לאחר שנים ספורות הלחין אותו חנינא קרצ'בסקי. בספרו "צלילי חנינא" מופיעים התווים של השיר כפי שעיבד אותו לשני קולות.
יש לציין כי בספר זיכרונותיה של חסיה סוקניק "פרקי גן: זכרונות ומעש" אין לשיר זכר.
לצד זה קיימת גרסה עממית (סיפור ללא אחיזה במציאות לפי שעה), ועל פיה השיר נכתב על בית טריידל, אשר נבנה בסמוך למושבה כינרת, אך מחוץ לחומת המושבה. בניית הבית הושלמה ב-1912. הבית נבדל משאר הבתים באזור בגודלו ובצורת הבנייה הגרמנית בה נבנה. הוא אף שימש כמלון בו התארחו הברון רוטשילד, יוסף קלאוזנר, ארתור רופין, ואחרים. מוטקה שלף מספר בהרחבה את הגרסה העממית לכתיבת השיר:
בחברת פיק"א עבד בתחילת העשור השני של המאה ועשרים מודד שעבר בכל רחבי הארץ ומדד חלקות אדמה שניקנו מהתורכים כדי להכשיר שטחים לבנייה חדשה. שמו של המודד היה יוסף טריידל.
למוסדות המיישבים לא היה אז (כמעט כמו היום) כסף בקופה כדי לשלם לו. דווקא אדמה פנויה הייתה, ונתנו לו חלקת אדמה סמוך למושבה כנרת, מחוץ לחומה שהקיפה את המושבה. על חלקה זו הקימה משפחתו של יוסף טריידל את ביתה.
לימים עלה לארץ המשורר יעקב פיכמן, ובמסגרת סיורו באזור ראה את ביתה של משפחת טריידל. יעקב פיכמן דימה את הבית לארמון, ובדמיונו השווה את המראה למעמד הר סיני. בשירו המיוחד בבית האחרון הוא אפילו מתאר תמונה שכאילו נלקחה ממדרש שמות רבה: "כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה ציפור לא צייץ, עוף לא פרח, שור לא געה..." - העולם שותק ומחריש. שימו לב בשיר: הס, גל לא קולח, כל עוף הפורח עומד ושומע – תורת אל בולע.
הבית הזה היה אחד המבנים היותר מודרניים בארץ בתקופה זו; היו שם אפילו מים זורמים בברזים, ואת האנשים החשובים העדיפו לא לשכן בטבריה, והביאו אותם לבית הזה, וכיוון שאפשר היה להתקלח שם, רבים באו רק להתקלח. היה זה אפילו המקום היחיד באזור שניתן היה לשמוע בו גרמופון.
עפרה טריידל, בת המשפחה, גרה כל הזמן באותו ארמון רב תפארת (נכון ל-2004), והיא סיפרה שגם הברון רוטשילד התארח בארמון רב התפארת. כשנפוצו שמועות עקשניות שהברון חולה מאוד, איכרי כינרת התכנסו בבית וכל אחד מהם נידב שנה אחת משנות חייו לטובת הברון, העיקר שימשיך לחיות. ואכן – הברון חי עד שנת 1934. השיר הוא לא סתם "על שפת ים כינרת" – אלא הוא גם "אגדה".
השערה נוספת לכתיבת השיר מביאה שולה לויטל מקיבוץ מעוז חיים:
הסיפור "חמדת-ימים" (שנכתב בימי הביניים) מתאר את "גדיאל הנער" שקורותיו נפוצו בין צפת לטבריה. אבישג איילי מקיבוץ עין-הנצי"ב בוטחת בפיכמן, שהכיר מסורת זו ולהערכתה זה מקור ההשראה לשירו "אגדה". היא סבורה ששירו של פיכמן בא לתאר את בן דמותו של גדיאל הלומד תורה מפי אליהו (גדיאל שבסיפור המקורי, הוא נער, שהרומאים הרגו בגליל, משום שלמד תורה למרות האיסור).
לשיר לחן נוסף מאת הרברט פרום (נדפס בניו יורק בשנת 1939).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
מילות השיר מתוך "שיבולים", 22.4.1922
מתוך "צלילי חנינא: אוסף מנגינות שחוברו, עובדו או התאמו על ידי חנינא קרצ’בסקי". תל-אביב, הגמנסיה העברית "הרצליה", תרפ"ז
עיבוד יהודה שרת: