הקטן
גופן
הגדל
גופן
מעוז צור (לחן שתיעד מרצ'לו)

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: לא ידוע
לחן: בנדטו מרצ'לו, עממי

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי
לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי
וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ
מִצָּר הַמְנַבֵּחַ
אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר
חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ
מעוז צור ישועתי,
לך נאה לשבח,
תיכון בית תפילתי,
ושם תודה נזבח.
לעת תכין מטבח
מצר המנבח.
אז אגמור
בשיר מזמור
חנוכת המזבח.


 פרטים נוספים
ביצוע: מקהלת קול ציון לגולה


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת נצרים (נצר סרני)
עיבוד: אדלר
שנת הקלטה: 2/12/1956

 ניצוח: ניצה שור



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת רננים
עיבוד: גיל אלדמע
שנת הקלטה: 1963


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת סמינר לווינסקי
שנת הקלטה: 1954


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת ילדי קיבוץ משמרות
שנת הקלטה: 1955
על השיר

מידע על הפיוט ראו בדף הלחן המוכר יותר.

לחן זה הופיע בחלק השלישי של האוסף של מרצ'לו estro poetico-armonico (משנת 1724) אך מקורו קודם. הלחן מזוהה כאיטלקי-אשכנזי.

להפצת לחן זה קרא יהויכין סטוצ'בסקי:

האמנם לא הייתה לעמנו נעימה אחרת בשביל פיוט זה? אכן, הייתה לו נעימה ישנה ונאה ביותר, שהגיעה לידינו כמורשת יהודי ונציה. המלחין האיטלקי המפורסם בנדטו מרצ'לו אסף חמישים מנגינות תהלים, עיבדן והוציאן לצורכי תפילה (1724). באוסף זה כלולות אחת עשרה מנגינות יהודיות לפי אינטונציות עתיקות מאוד, השייכות לזמרת הקהילה היהודית, כאמור בהקדמתו. הוא מייחס אותן למסורות שבעל פה, הן נשארו בזיכרונם של ראשוני הגולים ועברו בירושה לדורות הבאים. היסטוריון המוסיקה אריך ורנר פירסם לראשונה מנגינות יהודיות אלה, ביניהן אחת ל"מעוז צור", שיש בה פשטות, טוהר ויופי ... אנו זכאים לראות נעימה זו כיהודית מקורית וקדומה. על כל פנים, היא קרובה להרגשתנו יותר מאותם חלקי שירים וכורלים גרמניים, כי מי בינינו לא הרגיש בזרותה של הנעימה השגורה בפינו? ... אין ספק כי גם לולא הנימוקים שפירטתי לעיל, מבחינה מוסיקלית בלבד, יש להעדיף בהחלט את נעימת מרצ'לו, שכן היא משכנעת בייחודה הבלתי סנטימנטלי, החגיגי ועשיר הביטוי. הגיע הזמן שהנעימה המיושנת, בת הכלאיים המוזרה, תיעלם מקרבנו, ותפנה את מקומה לנעימה הישנה-חדשה. יש להשמיע רק את הנעימה הזאת של "מעוז צור" בכל שכבות היישוב, בשידורים, בנשפי חנוכה רשמיים, בבתי כנסת ובבתי ספר.

[המאמר התפרסם תחילה ב"דבר" ב-27.11.1942 (ראו כאן), שופץ ב"גננו", 1957 בערך ונדפס מחדש באוסף מאמרי סטוצ'בסקי "במעגלי המוסיקה היהודית", הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 91-88.]

מוסיף חוקר הזמר, נחומי הר-ציון:

הנוסח שהיה נהוג בגרמניה ובמרכז אירופה נדד עם היהודים למזרח ולדרום, וכך הגיע לאיטליה נוסח אשכנזי שהשתרש בקהילות היהודיות בְּגוֹריציה, בוונציה, בפּרֵארה, בוֵרונה ובקָזואָלֶה.

בנדטו מרצ'לו ביקר בביה"כ היהודי בוונציה וכששמע את "מעוז צור" בנוסח שלהם, רשם אותו ב-1723. הוא אמר שיש למנגינה אופי עתיק, ואולי היא אפילו (בלי שום סימוכין) שריד מבית המקדש.

בין השנים 1726-1724 הוא חיבר 50 פרקי/מזמורי תהלים בשם: Estro Poetico Armonico. בפרק ט"ז הוא ציטט במלואו את הלחן שרשם בביה"כ, ולכן חושבים שהוא חיבר את הלחן לפיוט. הפרק הזה חובר ל-4-1 קולות, 2 כינורות, צ'לו ומקלדת.
היצירה כולה נדפסה בלונדון ב-1757 והוקלטה לפני כ-30 שנה ע"י שירות השידור האיטלקי.

ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות

מקהלות   חנוכה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם