מילים (11 גרסאות)

אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל,
בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל!

אַטְלִיט לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן,
אֵל יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן,
בָּרוּךְ יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן!

אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל...

גְּדֵרָה לָנוּ בִּיהוּדָה,
אֵל יִבְנֶה יְהוּדָה,
בָּרוּךְ יִבְנֶה יְהוּדָה!
אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל,
בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל!

אַטְלִיט לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן,
אַטְלִיט לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן
אֵל יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן,
בָּרוּךְ יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן!!

אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל...

בְּאֵר יַעֲקֹב לָנוּ בִּיהוּדָה
בְּאֵר יַעֲקֹב לָנוּ בִּיהוּדָה
אֵל יִבְנֶה יְהוּדָה
בָּרוּךְ יִבְנֶה יְהוּדָה

אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל...

בֶּן שֶׁמֶן לָנוּ בִּיהוּדָה...
[מכאן המשך לפי סדר הא"ב לסירוגין עם הפזמון "אל יבנה הגליל"]
בַּת שְׁלֹמֹה לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן...
גְּדֵרָה לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן...
גַּן שְׁמוּאֵל לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן...
דְּגַנְיָה לָנוּ בַּגָּלִיל...
הַר טוּב לָנוּ בִּיְהוּדָה...
וָאדִי חַנּוּן לָנוּ בִּיהוּדָה...
זִכְרוֹן יַעֲקֹב לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן...
חִדְרָה [!]לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן...
חֻלְדָּה לָנוּ בִּיהוּדָה...
טַנְטוּר לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן...
יְסוֹד הַמַּעֲלָה לָנוּ בַּגָּלִיל...
יַמַּא-יַבְנְאֵל לָנוּ בַּגָּלִיל...
כְּפַר סָבָא לָנוּ בִּיהוּדָה...
כְּפַר אוּרִיָּה לָנוּ בִּיהוּדָה...
כִּנֶּרֶת לָנוּ בַּגָּלִיל...
[אין בל']
מִגְדָּל לָנוּ בַּגָּלִיל...
מוֹצָא לָנוּ בִּיהוּדָה...
מַחֲנַיִם לָנוּ בַּגָּלִיל...
מֶסְחָה לָנוּ בַּגָּלִיל...
מֶרְחַבְיָה לָנוּ בַּגָּלִיל...
מִשְׁמַר הַיַּרְדֵּן לָנוּ בַּגָּלִיל...
מְלַחֶמְיָה לָנוּ בַּגָּלִיל...
מְטוּלָה לָנוּ בַּגָּלִיל...
נֵס צִיּוֹנָה לָנוּ בִּיהוּדָה...
סֶגֶּ'רָה לָנוּ בַּגָּלִיל...
עֵין גַּנִּים לָנוּ בִּיהוּדָה...
עֶקְרוֹן לָנוּ בִּיהוּדָה...
פֶּתַח תִּקְוָה לָנוּ בִּיהוּדָה...
פּוֹרִיָּה לָנוּ בַּגָּלִיל...
[ללא צ']
קַסְטִינָה לָנוּ בִּיהוּדָה...
קַלַּנְדִיָּה לָנוּ בִּיהוּדָה...
רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן לָנוּ בִּיהוּדָה...
רְחוֹבוֹת לָנוּ בִּיהוּדָה...
רֻחָמָה לָנוּ בִּיהוּדָה...
רֹאשׁפִּנָּה [!]לָנוּ בַּגָּלִיל...
שְׁפֵיָה לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן...
[אין בת']
על הגרסה:  במקור זה מופיע רק הלחן הפחות מזרחי והוא מזוהה כ"עממי".
אֵל יִבְנֶה הַר גָּלִיל
וּבָרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל
גָּדוֹל יִבְנֶה הַר גָּלִיל
וְדָגוּל יִבְנֶה הַגָּלִיל
הָדוּר יִבְנֶה הַר גָּלִיל
וּוָתִיק יִבְנֶה הַגָּלִיל
זַכַּאי יִבְנֶה הַר גָּלִיל
וְחַנּוּן יִבְנֶה הַגָּלִיל
טָהוֹר יִבְנֶה הַר גָּלִיל
וְיָשָׁר יִבְנֶה הַגָּלִיל
כַּבִּיר יִבְנֶה הַר גָּלִיל
וְלָעַד יִבְנֶה הַגָּלִיל
מָרוֹם יִבְנֶה הַר גָּלִיל
וְנוֹרָא יִבְנֶה הַגָּלִיל
סוֹמֵךְ יִבְנֶה הַר גָּלִיל
וְעוֹזֵר יִבְנֶה הַגָּלִיל
פּוֹדֶה יִבְנֶה הַר גָּלִיל
וְצַדִּיק יִבְנֶה הַגָּלִיל
קָדוֹשׁ יִבְנֶה הַר גָּלִיל
וְרָחוּם יִבְנֶה הַגָּלִיל
שׁוֹמֵר יִבְנֶה הַר גָּלִיל
וְתָמִים יִבְנֶה הַגָּלִיל
מקור: "אנתולוגיה של חזנות ספרדית בעשרה כרכים" , בכרכים 1 עד 9: המחבר בתמיכת משרד החינוך והתרבות , 178 בכרך 3
על הגרסה: הושר ללחן המזרחי של השיר (מס' 2 בהקלטה של אידלזון).

נוסח זה שימש כפיוט לשמחת תורה ומובא באנתולוגיה של אידלזון "אוצר נגינות ישראל" בכרך 4 (ספרדי המזרח) [עמ' 253] בליווי שני לחנים: הלחן המזרחי של השיר (שיר 396 באנתולוגיה) ולפניו לחן נוסף (רביעי) לא מוכר (שיר 395 באנתולוגיה). הלחן המזרחי הידוע מופיע ב"אוצר נגינות ישראל" גם בכרך 9 (אשכנזים, כרך שרובו יידיש), שיר 510 - ואין זאת אלא שהשיר בלחן זה נקלט גם בקהילות אשכנזיות בארץ ישראל.

 

קַדַּחַת לָנוּ בַּגָּרוֹן
וּבַבֶּטֶן תֵּאָבוֹן
אֵל יִבְנֶה הַשּׁוֹמְרוֹן
רַק בְּתָכְנִיּוֹת עֲבוֹדָה
וְדֶפִיצִיטִים זֹאת עֻבְדָּה
אֵל יִבְנֶה יְהוּדָה

צָרוֹת לָנוּ מְלֹא תַּרְמִיל
וַעֲרַבִים עַל כָּל שְׁבִיל
אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל
על הגרסה: השיר מובא מאוספו של יעקב צדקוני במדור "פזמונות של פועלי כביש" (מימי העלייה השלישית ולאחריה), בתוספת הערה: "מושר לפי המנגינה הידועה "אל יבנה הגליל".
שׁוֹמְרִים יִבְנוּ הַגָּלִיל

אַרְטוּף לָנוּ בִּיהוּדָה...
דְּגַנְיָה לָנוּ בַּגָּלִיל...
מִי יִבְנֶה הַגָּלִיל? אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל
בָּנִים יִבְנוּ הַגָּלִיל, בָּנוֹת תִּבְנֶינָה הַגָּלִיל [פזמון: אל יבנה הגליל]
גְּדוֹלִים יִבְנוּ הַגָּלִיל, גְּדוֹלוֹת תִּבְנֶינָה הַגָּלִיל [פזמון]
פּוֹעֲלִים יִבְנוּ הַגָּלִיל, צַדִּיקִים יִבְנוּ הַגָּלִיל [פזמון]
קְדוֹשִׁים יִבְנוּ הַגָּלִיל, רַבָּנִים יִבְנוּ הַגָּלִיל [פזמון]
תַּלְמִידִים יִבְנוּ הַגָּלִיל, תַּלְמִידוֹת תִּבְנֶינָה הַגָּלִיל [פזמון]
מקור: "המנגן/Jewish Songster חלק 2" , Religious Schools of Congregation Beth Israel Anshe Emes , 1929, הדפסה שלישית 1951 , 38
על הגרסה:  נוסח זה מובא לצד הלחן המזרחי (מס' 2 בהקלטה של אידלזון); לצידו מובא בעמ' 39 הלחן הראשון בהקלטה בליווי מבחר מקומות מהמילים הרגילות (אטליט, בן שמן, גן שמואל, דגניה). 
אַדִּיר יִבְנֶה הַגָּלִיל
בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל
גָּדוֹל יִבְנֶה הַגָּלִיל
דָּגוּל יִבְנֶה הַגָּלִיל

הָדוּר יִבְנֶה הַגָּלִיל
וָתִיק יִבְנֶה הַגָּלִיל
אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל, אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל

זַכַּאי יִבְנֶה הַגָּלִיל
חָסִין יִבְנֶה הַגָּלִיל
טָהוֹר יִבְנֶה הַגָּלִיל
יָחִיד יִבְנֶה הַגָּלִיל
כַּבִּיר יִבְנֶה הַגָּלִיל
לָמּוּד יִבְנֶה הַגָּלִיל
אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל, אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל

מֶלֶךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל
נוֹרָא יִבְנֶה הַגָּלִיל
סַגִּיא יִבְנֶה הַגָּלִיל
עִזּוּז יִבְנֶה הַגָּלִיל
אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל, אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל

פּוֹרֶה יִבְנֶה הַגָּלִיל
צַדִּיק יִבְנֶה הַגָּלִיל
אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל, אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל

קָדוֹש יִבְנֶה הַגָּלִיל
רָחוּם יִבְנֶה הַגָּלִיל
שַׁדַּי יִבְנֶה הַגָּלִיל
תַּקִּיף יִבְנֶה הַגָּלִיל
שַׁדַּי יִבְנֶה הַגָּלִיל
תַּקִּיף יִבְנֶה הַגָּלִיל
אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל, אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל

[מבנה החזרות הבלתי אחיד מצויין במפורש]
על הגרסה:  במקור זה מובא השיר בליווי שני לחנים: הלחן הראשון בהקלטה ולחן שלישי (הלחן המצוטט בשירים המאוחרים כגון "חולשה של בת").
אָנוּ נִבְנֶה הַגָּלִיל, אָנוּ נִבְנֶה הַגָּלִיל
הַגָּלִילָה, הַגָּלִילָה הַגָּלִילָה הַגָּלִילָה
אָנוּ נִבְנֶה הַגָּלִיל, אָנוּ נִבְנֶה הַגָּלִיל
מקור: "חגים ומועדים בחינוך" , אורים , תשי"ד , 374
על הגרסה:  במקור זה מופיע השיר בלחן השלישי.
אל יבנה הגליל,
אנחנו נבנה הגליל.
על הגרסה: מפי נחום כוכב, במסיבת סיום סדנת ראש פינה.
מי יבנה הגליל?
אל יבנה הגליל
מקור: "Young Judaea Songster [מילים בלבד]" , New England Zionist Youth Comission , יוני 1948 הדפסה שנייה , 4
אַלּוֹנִיָּה לָנוּ בַּגָּלִיל – אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל
בִּיתַנְיָה לָנוּ בַּגָּלִיל – אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל
גְּדֵרָה לָנוּ בִּיהוּדָה – אֵל יִבְנֶה יְהוּדָה
דְּגַנְיָה לָנוּ בַּגָּלִיל – אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל
הַרְטוּב לָנוּ בִּיהוּדָה – אֵל יִבְנֶה יְהוּדָה
מקור: "שירון מחלקה שמינית ג.ע.ה [גימנסיה עברית הרצליה]" , צלומים ב"פוטוסקופ"; נדפס בגסטטנר , תש"כ 1959 , 65
על הגרסה: במקור - בתניה. אַלּוֹנִיָּה = כנראה אחד הכינויים העבריים המוקדמים לסג'רה (כיום אילנייה). השם מופיע כך גם ב"העליה השניה: הרצאות ברל כצנלסון בפני הבחרות הסוציאליסטית", הע' שוליים 278.

הקלטות (6)

עיבוד: נחמיה וינבר
ניצוח: נחמיה וינבר
שנת הקלטה: 1952

ללא ליווי כלי. הביצוע מתחיל לאט, ובתזמון 1:05 עובר לטמפו מהיר עם פחות קישוטים, במקצב של "אל יבנה הגליל" בלחן עממי 3, אבל במרווחים המוזיקליים המקוריים.

ביצוע כלי
0:00 0:00
עיבוד: שבתי פטרושקה
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 22.5.1954

שיר מס' 7 מתוך "צלילים מן הגליל".

ביצוע כלי
0:00 0:00
עיבוד: שבתי פטרושקה
ניצוח: חנן שלזינגר
שנת הקלטה: 195X

עיבוד כלי. הנוסח עם סקונדה מוגדלת.

ביצוע
0:00 0:00
0:00 0:00
עיבוד: גיל אלדמע
ליווי: חמישיית גלבוע
שנת הקלטה: 2.5.1963
מקור: המופע "אנו נהיה הראשונים: שירי העליות הראשונות", סמוך לאחר יום העצמאות תשכ"ג

הביצוע פותח בלחן בגרסה המקורית שלו, בתזמון 1:17 לחן עממי 2, בתזמון 1:33 חזרה ללחן הנוכחי, ובתזמון 1:56 מעבר ללחן עממי 3.

ניצוח: אברהם צבי אידלזון

שם הסולן אינו מזוהה.

ההקלטה מתחילה בלחן עממי 2, ובתזמון 1:22 עובר ללחן הנוכחי.

על השיר

נוסח ציוני לפיוט ותיק. הן במקור הן בגרסה הציונית הנוסחים המלאים כוללים את כל הא"ב.

את השיר חקר אליהו הכהן. את עיקר דבריו מביאה רחל עזריה:

כאשר הברון רוטשילד יזם הקמת מפעל למשי בראש פינה הוא היה זקוק לפועלים מאחר והעבודה הייתה קשה ביותר. אחד הפועלים שהגיע מלבנון בשם חצבני ומוצאו מהכפר חצבייה לימד את הפועלים את השיר "אל יבנה הגליל" שהביא מביתו ואשר על פי המסורת בכפרו מוצא השיר הוא מטבריה, מתקופת דונה גרציה (אמצע המאה ה-16). השיר נקלט עד מהרה ותוך פרק זמן קצר הושר בכל רחבי הארץ. [האמור מתייחס ללחן השני בהקלטה - זמרשת]

"אטליט" = עתלית. זהו הבית הראשון מתוך 22 בתים, בהם בכל בית מוזכר יישוב ששמו פותח באות לפי סדר האל"ף-בי"ת. כיוון שהיה חסר יישוב באות אל"ף, עיוותו את "עתלית" ל"אטליט".

זהו אחד משלושה לחנים לשיר. ביצוע סולומון קוגל וביצוע חבורת רננים מערבים לחנים. ראו את השיר בלחן עממי 2 ובלחן עממי 3, שחשוד בפישוט של הלחן הנוכחי.

הלחן דומה מאוד לחלק הראשון של לחן "מחול השומרים" וכולל סקונדה מוגדלת.

  • נוסח "משוטח" נדפס כנראה לראשונה ב"לידער-זאמלבוך" (בידינו מהדורה מ1912, אולי כבר במהדורה הראשונה מ1911). נוסח זה עובד בידי לזר סמינסקי למקהלה מעורבת בארבעה קולות. ראו בהמשך תווים שיצאו לאור בשנת 1923 בברלין; מהדורה ראשונה יצאה בשנת 1913 בס"ט פטרסבורג. כמו כן נדפס ב"מכבי לידרבוך" 1935, וכך מבצעת את השיר רחל רבינוביץ.

הנוסח המפושט הוא כעין לחן נפרד, אך בביצוע של מקהלת קול ציון לגולה אפשר לשמוע בבירור חוליה מקשרת בין הנוסחים.

הקטע הקצר ששרה רות גפן-דותן (ר' לעיל) מיוחד בכך שמשלב לחן "מהעלייה השלישית" + קטע בסגנון תפילה

הנוסח המפושט שימש את המלחין דן בן-אשר כנושא ל"וריאציות על נושא ישראלי" משנת 1954 (ראו תווים בכתב יד החל מעמ' 16 בקובץ שהועלה ל"שירה עובדת").

בתקופה מאוחרת יותר הפך השיר (בגרסה ה"משוטחת" של הלחן) ל"שיר הסוכנות האולטימטיווי". הוא משובץ בשירים "למה הם התכוונו" (יוסי בנאי, 1975, כאן בתזמון 1:31) וכן, בהלעגה,בסוף השיר "חולשה של בת" (להקת הנח"ל, 1961, כאן בתזמון 2:40) ובשיר "חלומות גדולים" (דני ליטני,1974; בגרסה אחרת הוחלף ב"הייטידידיי").

ביצוע נוסף בלחן זה: בנג'מין סגל (Benjamin Siegel), בשילוב שיר אחר (מה טובו אהליך יעקב).

בלחן זה מושר גם שיר מקומי מכפר תבור: בראשון לחגנו.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם