הקטן
גופן
הגדל
גופן
הבה נגילה
הָבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה הָבָה נְרַנְּנָה עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ.הבה נגילה, הבה נגילה הבה נגילה ונשמחה. הבה נרננה, הבה נרננה, הבה, הבה נרננה. עורו אחים בלב שמח.

פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה

מילים: אברהם צבי אידלזון
לחן: עממי חסידי
כתיבה: 1917

הָבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה
הָבָה נְרַנְּנָה
עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ.
הבה נגילה, הבה נגילה
הבה נגילה ונשמחה.
הבה נרננה, הבה נרננה,
הבה, הבה נרננה.
עורו אחים בלב שמח.


 פרטים נוספים


גרסה שפשטה בעם

מֻכְרָחִים לִהְיוֹת שָׂמֵחַ
מוכרחים להיות שמח


 פרטים נוספים
ביצוע: רן ונמה
עיבוד: יחזקאל בראון


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת גברים
עיבוד: אברהם צבי אידלזון
שנת הקלטה: 1922
מקור: תקליט "פוליפון"
ניצוח: אברהם אידלזון

גרסת המקור



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אהובה צדוק

 ביצוע סולני, השיר השלישי והאחרון במחרוזת הורה (אחרי הורה מחודשת ודוד מלך ישראל).



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת בית היתומות וינגרטן
עיבוד: צבי טלמון (מונסון)
שנת הקלטה: 20.2.1953

ניצוח: צבי טלמון

בליווי פסנתר



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת בית היתומות וינגרטן
עיבוד: צבי טלמון (מונסון)
שנת הקלטה: 5.2.1951

ניצוח: צבי טלמון

גרסה למקהלה ללא ליווי.



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: הדודאים
עיבוד: אריה לבנון
שנת הקלטה: 1959
מקור: הקלטה פרטית


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אהובה צדוק
עיבוד: יוסף הדר
בהשתתפות מקהלת ילדים


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חנה אהרוני
עיבוד: יעקב אפרתי
שנת הקלטה: שנות החמישים
מקור: מקולית 247
נכלל בתקליט: שירי ילדים

40 שירי ילדים

ליווי: רביעיית משה אושרוביץ


פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת בית רוטשילד
עיבוד: אפי נצר
מקור: תקליטור "ריקודי עם ישראלים", חברת"התקליט"

באדיבות חברת "התקליט"

על השיר

אליהו הכהן, מתוך האירוע "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט" (2003):

זהו השיר שתיעד את אווירת ההתלהבות והשמחה שאפפה את יהודי ירושלים בתחילת תקופת השלטון הבריטי. השיר המפורסם הזה, "הבה נגילה", ששרים אותו היום בכל קצווי עולם, מערבות סיביר ועד ארץ האש, והקליטו אותו זמרים לאומיים ובינלאומיים, והוא נחשב כמעט לתעודת הזהות של הזמר העברי. איך הוא בא לעולם?

איש המפתח מאחוי השיר הזה הוא אברהם צבי אידלזון, שקרא לעצמו בן-יהודה: יִידְל-זוֹן [בן-יהודה ביידיש – זֶמֶרֶשֶׁת]. אידלזון היה המלחין היהודי המקצועי הראשון בירושלים ובארץ כולה. [...] וכשהתחילו לחגוג בירושלים את יום הגאולה, היו כל העיניים נשואות אל אידלזון בתקווה שיוציא מתחת ידו את השיר האולטימטיבי שייתן ביטוי למאורעות ולתחושות הציבור.

אידלזון נטל על עצמו את המשימה, אך במקום להתנסות בכתיבת מנגינה חדשה, שספק תיקלט ספק לא, העדיף לבחור מתוך האוסף שלו ניגון ששמע בחצרו של האדמו"ר מסדיגורה, ניגון ללא מילים, שהושר עם הרבה "אוי אוי אוי" [מדגים קריאות "אוי אוי אוי" למנגינת "הבה נגילה"], ניגון שנראה לו ראוי לאתגר החדש. אחר-כך הלך לנסות אותו אצל תלמידיו בבית ספר למל בירושלים.

התלמידים קלטו את הניגון בקלות, ומכאן ואילך קיימות שתי עדויות: האחת אומרת שאידלזון ביקש את תלמידיו לעזור לו לחבר מילים מתאימות לרוח השעה, ומאחר שבימי חג נוהגים לומר תפילת הלל השתמשו התלמידים בפסוק מתוכה: "זה היום עשה אדוניי נגילה ונשמחה בו", ובעבודת צוות רקחו ממנה את מילות השיר. עדות שנייה מייחסת את המילים לאידלזון עצמו.

כך או כך: ביום ח' באדר תרע"ט (מרץ 1919) כינס אידלזון את מקהלתו בירושלים לנשף הנגינה השנתי, הדפיס תוכנייה ובה כלל בין היתר את מילות "הבה נגילה" בווריאציה קלה לעומת המושר היום. היום אנחנו שרים "עורו אחים בלב שמח" ובמקור סיימו ב"הבה נרננה".

מקהלת מדרשת לוינסקי מבצעת השיר כפי שנכתב על ידי אברהם צבי אידלזון (מתוך ערב מחווה לאידלזון שהתקיים במכללת לוינסקי ב-17.1.2010 בעריכתו ובהנחייתו של אליהו הכהן. על המקהלה מנצח רון זרחי.)

הניגון המקורי מופיע באנתולוגיה של אברהם צבי אידלזון "אוצר נגינות ישראל", כרך 10 [ניגוני חסידים, כרך משנת 1932], קטע מס' 716, ומיוחס לחצרות סדיגורה וקרילוביץ. מעניין שסדר החלקים במנגינה שונה מהמוכר ב"הבה נגילה": החלק של "עורו אחים" קודם לחלק של "הבה נרננה". הלחן מושר גם אצל חסידי בלז. ראו בהרחבה כתבתו של דוד אסף האמנם 'תש כוחם של הציונים'? 'הבה נגילה' בחצר בֶּלְז (24.10.2013) במסגרת הבלוג "עונג שבת".


עוד על השיר:

  • הבה נגילה בויקיפדיה
  • מה זה הבה נגילה? סרטון של היוצרת רוברטה גרוסמן מתחקה אחרי שורשי השיר המפורסם שהוא בין המושרים והמוקלטים ביותר בעולם.
  • קטע מהלחן שולב בשיר "חגיגה בישראל" (2017) (תזמון 2:56)

ביצועים נוספים:

וידיאו:

אודיו:

ביצועים לא ישראליים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד מאת אהרן שפי

מספר המעבד אהרן שפי: "העיבוד הזה שלי ל"שיר השירים" של הזמר הישראלי, נעשה בעבור גוף גדול שהורכב מתזמורת הנשיפה של קונסרבטוריון גבעתיים ותזמורת כלי הקשת של ביה"ס למוסיקה ע"ש המחנך והמוסיקאי הדגול היהודי-ישראלי ליאו קסטנברג בברלין. הגרסה הזו בוצעה באולם הקונצרטים של אוניברסיטת האמנויות בברלין במרץ 2015 בניצוחו של יובל דביר. בקונצרט המשותף הזה נכח בין השאר השגריר הישראלי יעקב הדס-הנדלסמן ואנשי השגרירות ומשפחותיהם. לאחר כחודשיים נוגנה הגרסה לכלי נשיפה ע"י תזמורת צה"ל בניצוחו של נועם ענבר בטקס השקת החוברת על לידתה של התזמורת."

 

הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.

תווים

תווים בכתב-ידו של המלחין



מתוך בלוג הספרייה הלאומית
תגיות

מקהלות   יום העצמאות   העלייה השלישית   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם