הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר   חיפוש פנימי באתר
הבה נגילה
הָבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה הָבָה נְרַנְּנָה עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ.הבה נגילה, הבה נגילה הבה נגילה ונשמחה. הבה נרננה, הבה נרננה, הבה, הבה נרננה. עורו אחים בלב שמח.

פתיחה בנגן חיצוני
מילים: אברהם צבי אידלזון
לחן: עממי חסידי
כתיבה: 1917

הָבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה
הָבָה נְרַנְּנָה
עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ.
הבה נגילה, הבה נגילה
הבה נגילה ונשמחה.
הבה נרננה, הבה נרננה,
הבה, הבה נרננה.
עורו אחים בלב שמח.




 פרטים נוספים


גרסה שפשטה בעם

מֻכְרָחִים לִהְיוֹת שָׂמֵחַ
מוכרחים להיות שמח




 פרטים נוספים
ביצוע: נתן דוידוף, איתן רייך, ריכרד שטיין
עיבוד: מרק לברי


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת קול-ישראל לנוער
עיבוד: אילן (מילן) נובקוביץ
ניצוח: צבי בן-פורת
שנת הקלטה: 11.1965
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת קול-ישראל לנוער
שנת הקלטה: 11.1965
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרי העם הבין לאומיים
שנת הקלטה: 1960
נכלל בתקליט: Hava Nagila - Come Let's Be Happy


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: שלמה (סולומון) קוגל
עיבוד: שמואל אלמן
שנת הקלטה: 1936/37
מקור: תקליטון DC 253 בחברת Columbia

בליווי להקה כלית.



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: רחל הדס
עיבוד: אליקום שפירא
שנת הקלטה: 1966
מקור: התקליט Songs of Israel מס' MFS 364 בחברת מוניטור
נכלל בתקליטור: Rakhel Hadass: Songs of Israel


פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: להקת כרמון
שנת הקלטה: 1959
מקור: התקליט "שירי עם עם להקת כרמון", הד ארצי AN 63-97


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חנה אהרוני
עיבוד: היידל בראון ברנום
שנת הקלטה: 1963
מקור: התקליט A Taste of Hanna בחברת CVR Cina-Voice


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ריקה זראי
שנת הקלטה: 1960
מקור: תקליטון 211069 בחברת Bel Air


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: טובה בן-צבי
שנת הקלטה: 1964
מקור: התקליטון "שירים מישראל", מס' TEP 25 בחברת Triola, דנמרק

ההקלטה פותחת בשירת רבים.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: כרמלה קורן
שנת הקלטה: 1962
מקור: תקליטון מסחרי

ביצוע משולב אנגלית ועברית.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבצלת רון
שנת הקלטה: 1964

הקלטה בטלוויזיה הגרמנית בעיבוד ג'אזי. צפו בסרטון הביצוע.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: הישראלים הצעירים
שנת הקלטה: 1959
מקור: התקליט "Jewish Party" בהוצאת Tifton

ביצוע דו-לשוני אנגלית-עברית.



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: מקס פורמנסקי
שנת הקלטה: כנראה 1958
מקור: התקליט Ecos de Israel בחברת Londisc

בליווי תזמורת



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שמשון בר-נוי
שנת הקלטה: 1960
מקור: תקליטון לא מסחרי שחולק למפליגים בחברת "צים"

דיגיטציה ומידע מערוץ היוטיוב "שיר עד".



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: משה נתנזון
מקור: תקליטון מסחרי P-2000A בחברת Metro

 תודה לאבי תדמור על ההקלטה.

נכלל בתקליט: ארץ ישראל בשיר Sing Palestine - משה נתנזון Moshe Nathanson


פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: רן ונמה


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אהובה צדוק

 ביצוע סולני, השיר השלישי והאחרון במחרוזת הורה (אחרי הורה מחודשת ודוד מלך ישראל).



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: האירוסים - זמרי בית אלפא
עיבוד: דניאל פקטורי
פסנתר: עוזי אסנר

העיבוד הקולי מאת דניאל פקטורי הוא למקהלה ללא ליווי. תוספת הפסנתר כנראה של רפי פסחזון, המנהל האמנותי הראשון של להקת האירוסים.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת קול ציון לגולה
עיבוד: דניאל פקטורי
ניצוח: אברהם קפלן
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת בית היתומות הכללי וינגרטן
עיבוד: צבי טלמון (מונסון)
ניצוח: צבי טלמון (מונסון)
שנת הקלטה: 20.2.1953

בליווי פסנתר



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת בית היתומות הכללי וינגרטן
עיבוד: צבי טלמון (מונסון)
ניצוח: צבי טלמון (מונסון)
שנת הקלטה: 5.2.1951

גרסה למקהלה ללא ליווי.



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: הדודאים
עיבוד: אריה לבנון
שנת הקלטה: 1959
מקור: הקלטה פרטית


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אהובה צדוק
עיבוד: יוסף הדר
בהשתתפות מקהלת ילדים


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חנה אהרוני
עיבוד: יעקב אפרתי
ליווי: רביעיית משה אושרוביץ
שנת הקלטה: שנות החמישים
מקור: מקולית 247
נכלל בתקליט: שירי ילדים
לחצו להגדלה
40 שירי ילדים
לחצו להגדלה


פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת בית רוטשילד
עיבוד: אפי נצר
מקור: תקליטור "ריקודי עם ישראלים", חברת"התקליט"

באדיבות חברת "התקליט"



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: יפה ויינשטיין
שנת הקלטה: 28.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

יפה ובעלה שייקה שרים את תחילת השיר.

על השיר

אליהו הכהן, מתוך האירוע "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט" (2003):

זהו השיר שתיעד את אווירת ההתלהבות והשמחה שאפפה את יהודי ירושלים בתחילת תקופת השלטון הבריטי. השיר המפורסם הזה, "הבה נגילה", ששרים אותו היום בכל קצווי עולם, מערבות סיביר ועד ארץ האש, והקליטו אותו זמרים לאומיים ובינלאומיים, והוא נחשב כמעט לתעודת הזהות של הזמר העברי. איך הוא בא לעולם?

איש המפתח מאחורי השיר הזה הוא אברהם צבי אידלזון, שקרא לעצמו בן-יהודה: יִידְל-זוֹן [בן-יהודה ביידיש – זֶמֶרֶשֶׁת]. אידלזון היה המלחין היהודי המקצועי הראשון בירושלים ובארץ כולה. [...] וכשהתחילו לחגוג בירושלים את יום הגאולה, היו כל העיניים נשואות אל אידלזון בתקווה שיוציא מתחת ידו את השיר האולטימטיבי שייתן ביטוי למאורעות ולתחושות הציבור.

אידלזון נטל על עצמו את המשימה, אך במקום להתנסות בכתיבת מנגינה חדשה, שספק תיקלט ספק לא, העדיף לבחור מתוך האוסף שלו ניגון ששמע בחצרו של האדמו"ר מסדיגורה, ניגון ללא מילים, שהושר עם הרבה "אוי אוי אוי" [מדגים קריאות "אוי אוי אוי" למנגינת "הבה נגילה"], ניגון שנראה לו ראוי לאתגר החדש. אחר-כך הלך לנסות אותו אצל תלמידיו בבית ספר למל בירושלים.

התלמידים קלטו את הניגון בקלות, ומכאן ואילך קיימות שתי עדויות: האחת אומרת שאידלזון ביקש את תלמידיו לעזור לו לחבר מילים מתאימות לרוח השעה, ומאחר שבימי חג נוהגים לומר תפילת הלל השתמשו התלמידים בפסוק מתוכה: "זה היום עשה אדוניי נגילה ונשמחה בו", ובעבודת צוות רקחו ממנה את מילות השיר. עדות שנייה מייחסת את המילים לאידלזון עצמו.

כך או כך: ביום ח' באדר תרע"ט (מרץ 1919) כינס אידלזון את מקהלתו בירושלים לנשף הנגינה השנתי, הדפיס תוכנייה ובה כלל בין היתר את מילות "הבה נגילה" בווריאציה קלה לעומת המושר היום. היום אנחנו שרים "עורו אחים בלב שמח" ובמקור סיימו ב"הבה נרננה".

מקהלת מדרשת לוינסקי מבצעת השיר כפי שנכתב על ידי אברהם צבי אידלזון (מתוך ערב מחווה לאידלזון שהתקיים במכללת לוינסקי ב-17.1.2010 בעריכתו ובהנחייתו של אליהו הכהן. על המקהלה מנצח רון זרחי.)

הניגון המקורי מופיע באנתולוגיה של אברהם צבי אידלזון "אוצר נגינות ישראל", כרך 10 [ניגוני חסידים, כרך משנת 1932], קטע מס' 716, ומיוחס לחצרות סדיגורה וקרילוביץ. מעניין שסדר החלקים במנגינה שונה מהמוכר ב"הבה נגילה": החלק של "עורו אחים" קודם לחלק של "הבה נרננה". הלחן מושר גם אצל חסידי בלז. ראו בהרחבה כתבתו של דוד אסף האמנם 'תש כוחם של הציונים'? 'הבה נגילה' בחצר בֶּלְז (24.10.2013) במסגרת הבלוג "עונג שבת".


עוד על השיר:

  • הבה נגילה בויקיפדיה
  • מה זה הבה נגילה? סרטון של היוצרת רוברטה גרוסמן מתחקה אחרי שורשי השיר המפורסם שהוא בין המושרים והמוקלטים ביותר בעולם.
  • קטע מהלחן שולב בשיר "חגיגה בישראל" (2017) (תזמון 2:56)

ביצועים נוספים:

וידיאו:

ביצועים לא ישראליים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מספר המעבד אהרן שפי: "העיבוד הזה שלי ל"שיר השירים" של הזמר הישראלי, נעשה בעבור גוף גדול שהורכב מתזמורת הנשיפה של קונסרבטוריון גבעתיים ותזמורת כלי הקשת של ביה"ס למוסיקה ע"ש המחנך והמוסיקאי הדגול היהודי-ישראלי ליאו קסטנברג בברלין. הגרסה הזו בוצעה באולם הקונצרטים של אוניברסיטת האמנויות בברלין במרץ 2015 בניצוחו של יובל דביר. בקונצרט המשותף הזה נכח בין השאר השגריר הישראלי יעקב הדס-הנדלסמן ואנשי השגרירות ומשפחותיהם. לאחר כחודשיים נוגנה הגרסה לכלי נשיפה ע"י תזמורת צה"ל בניצוחו של נועם ענבר בטקס השקת החוברת על לידתה של התזמורת."

 

הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.


תווים בכתב-ידו של המלחין



מתוך בלוג הספרייה הלאומית

תווי השיר מתוך חוזר מס' 20, הסתדרות "השומר הצעיר" בפולניה (כך במקור), ההנהגה הראשית. התפרסם בוורשה, סיוון תרפ"ג (1923). בדף המצ"ב תווים ל"הבה נגילה" ול"זבחו זבחי צדק". תווי שני השירים צמודים זה לזה.



תודה לצוות ארכיון משמר העמק.
תגיות

מקהלות   יום העצמאות   העלייה השלישית   שירים קאנוניים  





עדכון אחרון: 16.11.2021 07:22:52

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם