מילים
אָבֹא-בָם אוֹדֶה יָהּ
זֶה-הַשַּׁעַר לַאדֹנָי
צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ
הקלטות (10)
ביצוע
תוף מרים: מתופף/פת לא מזוהה
שנת הקלטה: 14.3.1949
על התקליטון אין פרטים על הליווי. שומעים כינור, פסנתר ותוף. אין זה עיבודו של משה לוסטיג שבביצוע אלי מיתמר.
ניצוח: שבתי פטרושקה
השיר הראשון ב"סויטה קטנה לתזמורת" (השירים הנוספים בסויטה: שיר מעפילים, שיר נודד, לגוזזים תנו)
מתוך תקליט שידור מיום 1.1.1957. עותק זהה נמצא בתקליטון מס' 485 בחברת "צליל", שהוא כנראה מוקדם יותר.
אהרן שפי מספר (אוגוסט 2024): ניצחתי על תזמורת כלי הנשיפה הבוגרת של מועצת פועלי פתח תקווה, וביצענו את הסוויטה הזאת מתווים ששאלנו מתזמורת צה"ל. היו שם כמה נגנים שניגנו בתזמורות הבריגדה וצה"ל, והכירו את היצירה.
ניצוח: מאיר הרניק
שנת הקלטה: 1.1958
ללא ליווי כלי. המקהלה הקליטה את השיר גם בעיבוד אחר מאת מרק לברי.
על השיר
מילים: תהלים קי"ח, י"ט-כ'.
בין גרסאות שונות של הלחן יש הבדל קטן אך משמעותי בצליל האחרון: פה דיאז או מי (כשהמנגינה מתחילה במי)? מסביר יוסי גולדנברג: הצליל מי סוגר את החלק השני של הלחן בסולם מי מז'ור [למרות שאין רה דיאז בסימני המפתח] ואילו הצליל פה דיאז עשוי לחבר בחזרה אל החלק הראשון שסולמיותו פחות חד-משמעית. בתווים בשירונו הישן של כהן-מלמד "רינתי" (חלק א, בידינו מהדורה ב משנת תש"ד) הרישום לא ברור, אולי רשמו פה דיאז ותיקנו למי. ב"שירים לעם" חלק א בעריכת מנשה רבינא (תש"ג, לפני המהדורה של "רינתי" שבידינו אך אחרי המהדורה הראשונה) רשום פה דיאז, וכך גם בשירונו המאוחר של כהן-מלמד "רננים" (שעבר עריכה של שלמה קפלן ושלחנים אחרים בו עברו שינוי ברישום לעומת מקורות מוקדמים). ביצועים אחדים מסתיימים בפה דיאז (בעיבודי מרק לברי, יוסף הדר, חנוך יעקובי וצבי אבני), אך בביצועו של ניסן כהן-מלמד עצמו (וגם בעיבודי שבתי פטרושקה ומשה לוסטיג) הצליל האחרון הוא מי.
לחנים נוספים לפסוקים:
- לחן עממי ספרדי-יהודי
- לחן לא ידוע
- לחן לא ידוע כחלק מהשיר "לא אמות כי אחיה"
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
