השבועה (המנון פועלי ציון) (תרגום גלב) ♫

יָדֵינוּ לְצַד מִזְרָח נָרִים וְנִשָּׁבֵעָה
בְּצִיּוֹן, בְּדִגְלָהּ וּבְאַרְצָהּ הַיְּקָרָה;
בְּכָל אֲשֶׁר נֶאֱהַב וּבְכָל אֲשֶׁר נוֹקִירָה
בְּחֶרֶב גִּבּוֹרֵינוּ אֲשֶׁר נִשְׁבָּרָה.

בְּהִסְתּוֹרְיַת עַמֵּנוּ אֲשֶׁר נִכְתָּבָה
בְּדִמְעוֹת עִֵינֵינוּ וּבְדַם בְּשָׂרֵנוּ;
בְּכָל אֲשֶׁר נִשָּׁבֵעַ עַמֵּנוּ לְחַבֵּבָה
לְהִלָּחֵם בַּעֲדוֹ בְּאֹמֶץ לִבֵּנוּ.

נִשָּׁבֵעַ הִשָּׁאֵר אוֹהֲבִים וְנֶאֱמָנִים
נִשְׁקֵנוּ לֹא לְהַשְׁלִיךְ מִיָּדֵינוּ;
עַד אֲשֶׁר נִהְיֶה חָפְשִׁים וּבְנֵי חוֹרִים
לִחְיוֹת חַיֵּי-שַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט בְּאַרְצֵנוּ.

נִשָּׁבֵעַ, הַכְּבָלִים לְשַׁבֵּר לִרְסִיסִים
לַהֲסִירָם מֵעַל יָדַיִם הַכְּבוּלוֹת;
לִפְרֹק מִמֶּנּוּ עֹל הַמְּעִיקִים וְהַלּוֹחֲצִים
לַעֲזֹב הַגָּלוּת וּפִנּוֹת הָאֲפֵלוֹת.

גַּם לִפְנֵי הַגִּיעֵנוּ אֶל הַמַּטָּרָה
פֹּה אִם נָמוּתָה בְּאֶמְצַע הַמְּגַמָּה;
אֲזַי לַאֲחֵרִים רוּחֵנוּ נִמְסֹרָה
מְקוֹמֵנוּ לְמַלֵּא בַּמִּלְחָמָה.