מילים (3 גרסאות)
עַתָּה בְּנֵי חוֹרִין, בְּנֵי חוֹרִין.
עֲבָדִים הָיִינוּ,
עַתָּה, עַתָּה בְּנֵי חוֹרִין, בְּנֵי חוֹרִין.
הקלטות (8)
ניצוח: אבי אוסטרובסקי
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: 9.3.1966
הוקלט בהיכל התרבות.
מדריכי המקהלות: בתיה שטראוס (המקהלה לזמר עם), אפרים מרכוס (מקהלת ביה"ס של כפר שמריהו ורשפון), גיל אלדמע (חבורת רננים).
ניצוח: מרק לברי
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 5.4.1957
מקהלת קול ציון לגולה הקליטה את "עבדים היינו" גם בעיבוד שבתי פטרושקה.
ביצוע
על השיר
ר' תווי השיר בחוברת שלום פוסטולסקי: קובץ שירים, עמ' 48.
מספרת ענבל פראג:
השיר לא נכתב בזכות עצמו כשיר יחיד, אלא היה חלק מן ה"חטיבה המוסיקלית" שמתחילה בקטע פסנתר, ממשיכה בלחן ייחודי של "הא לחמא עניא" ושל הקושיות ומסתיימת ב"עבדים היינו". בעין חרוד (מאוחד) כבר לא שרים את הקושיות בלחן הזה הרבה שנים, וגם פתיחת הפסנתר קוצצה, אבל בוודאי קיימת ביניהם איזשהי שלמות מוסיקלית.
ל"עבדים היינו" שני חלקים בהגדת עין-חרוד. האזינו לחלק הפחות מוכר כאן.
יהודה שרת כלל את השיר בלחן זה גם בסדר יגור, אף שרוב המוזיקה לסדר הייתה פרי עטו שלו. צפו בביצוע מסדר יגור 2007 (תזמון 21:10).
ביצועים נוספים:
- האחים והאחיות (סרטון, השיר הפותח בתכנית פסח בסדרה "הספינה המזמרת")
- אסנת פז בעיבוד חנן וינטרניץ
- רינת גבאי (סרטון)
- רלף לויטן (Ralph Levitan)
- מקהלת המיולה ומקהלת מדרשת לוינסקי בניצוח רון זרחי ובליווי מאשה אדלסון בפסנתר, בעיבוד גיל אלדמע (לצפייה, מתוך "חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי ביישוב העברי" אירוע שביעי חלק א, בהנחיית אליהו הכהן).
- תזמורת סימפונט רעננה בניצוח ירון גוטפריד בעיבוד חופשי של שחר גנני (2017; סרטון, ביצוע כלי)
- עוזי מאירי
- זהבית
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (3)
שיבוש מקובל, אולי נוצר לראשונה בהקלטת מרים אביגל. יש שני הבדלים מהתווים המקוריים: א. מילוי ההפסקה בתיבה 1, ב. חזרה על המשפט האחרון.
שינויים אלה מתקיימים גם בהקלטות האחים והאחיות, ילדי "גן הילד", רינת גבאי, ורלף לויטן (שמשבש גם סי בקר לסי במול). מילוי ההפסקה בתיבה 1 בלי חזרה על המשפט האחרון מתקיים בהקלטות אסנת פז ויהורם גאון (הוא שר רה ולא מי); חזרה על המשפט האחרון בלי מילוי ההפסקה מתקיימת בהקלטת עוזי מאירי.
הגרסה המקורית של הלחן. בגרסה זו יש הפסקה בתיבה הראשונה ואין חזרה על השורה האחרונה. ההקלטות הנאמנות לנוסח זה של הלחן: מקהלת קול ציון לגולה, תזמורת קול ישראל, המקהלה לזמר עם (עם מקהלות נוספות), מקהלת הדסים, מקהלת המיולה עם מקהלת מדרשת לוינסקי.
מספר אהרן שפי:
בשנת 1952 הוזמנתי ע"י יהודה שרת להצטרף כנגן חצוצרה לצוות הנגנים שליווה את סדר הפסח ביגור. היינו אז חבורת נוגנים מתזמורת צה"ל, שכללה גם את המנצח שלום רונלי-ריקליס שניגן בקרן-יער.
החזרות בניצוחו של יהודה התקיימו בחדר האוכל הגדול, והשתתפו בהן מקהלה בוגרת וכן ילדים ומבוגרים כקריינים שגם שרו קטעי סולו. יהודה היה גם היוצר של רוב החומר המוסיקלי והתאים לו טקסטים מן המקורות. החזרות (המתישות) שנערכו בקפדנות רבה נתנו גם תוצאות מדהימות. יהודה שלט בעמקות וביד רמה בכל תג ותו. כל הסדרים היפים בקיבוצים שבהם נכחתי לא התעלו לרמה שהושגה בסדר ביגור. מוסיקאים נודעים כיוסף טל ואלכסנדר בוסקוביץ', עמדו נפעמים אל נוכח התוצאה.
עם יהודה ניגנתי בסדרים של יגור ונווה-ים ובנוסח קונצרטי בפסטיבל עין-גב. אני נותרתי עם ה"גֶּנים" של האירועים הללו והקשר עם יהודה, וערכתי סדרי פסח בביצוע של ילדים בבתי הספר שלימדתי בהם בארץ ובארצות הברית ובקונסרבטוריון גבעתיים בניצוחו של מוטי שחר, ובשיתוף עם הילה שרת. בחלק מן האירועים נתכבדנו בנוכחותו של יהודה.
העיבוד מכיל מבחר נכבד של קטעים שעיבדתי על פי עיבודיו של יהודה להרכב של להקת נושפים עם עוגב וכלי-נקישה.
העיבוד כולל את הקטעים הבאים: