זכור דבר

זְכֹר-דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד-מְאֹד מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִיזכור דבר לעבדך על אשר ייחלתני זואת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני זדים הליצוני עד מאוד מתורתך לא נטיתי

מתוך תהלים קי"ט, מ"ט-נ"א.

המוזיקאי החרדי אבי וייס:

הניגון התחבר ע"י האדמו"ר מסקולען-רומניה זצ"ל בשלהי מלחמת העולם השנייה, והיה חביב מאוד על האודים המוצלים מאש שרידי התופת הנאצית.

עם זאת יש לציין כי בחסידות סקולען שרים טקסט זה בלחן אחר (ותודה לגולשת רננה בר-יהודה על המידע). הנושא עדיין דורש בדיקה.

מספר אשר אילני מירושלים:

אני בן מושב כפר-פינס, יליד תרצ"ג. בשנת תש"ו חגגתי בר-מצווה כשהייתי תלמיד צעיר, שנה א' בישיבת בני-עקיבא בכפר הרוא"ה. זכור לי שבערך בתקופה זאת, היינו סוף 1945 תחילת 1946, הופיע פתאום השיר "זכור דבר לעבדך" באוסף השירים שלנו בישיבה וכן בסניף בני עקיבא בכפר פינס.

אינני זוכר את פרטי הנסיבות שבהן התכנסנו בביתו של ראש הישיבה, הרב משה צבי נריה, אך זכור לי כי לאחר ששרנו (בין היתר) את "זכור דבר לעבדיך", סיפר לנו הרב נריה שהשיר הזה הובא ארצה ע"י המשלחת בראשות הרב הרצוג שחזרה אז מאירופה הדוויה.

אני מקווה שזה לא לגמרי מאוחר כדי לנסות ולגלות אם זכרוני אינו מטעה אותי ואולי אף לגלות את הנסיבות המיוחדות שבהן חובר הזמר הזה. [נשמח לקבל מידע נוסף – זמרשת]

קל להבין את המשמעות של הפסוק האחרון בזמר "זדים הליצוני עד מאוד מתורתך לא נטיתי" בנסיבות הביקור של הרב הראשי לארץ ישראל בין שרידי השואה.

מספר יצחק ואזנה מנהל בתי מדרש לסטודנטים ע"י קהילת נצרים באריאל:

מדי יום שישי התכנסה חבורה של בכירי תלמידי החכמים ולמדני ירושלים אצל הרב הרצוג ללימוד עמוק בסוגיות שונות. ע"פ עדות אחד המשתתפים נהגו לפתוח או לסיים התכנסות כזו בשיר הזה, כשיעקב הרצוג, בנו הצעיר של הרב אשר ליו אותו במסע אל העקורים באירופה פותח בשירה.

ביצועים נוספים:

• ז'אק סוסהולץ (Jacqui Sussholz)
• שלמה ניצן ונירה רבינוביץ'
• שולי נתן (1973)

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 122 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 4