בין חגווי הסלע

וְהָיָה בְּחֶשְׁכַת הָעֶרֶב כִּי יִתְכַּס בַּעֲרָפֶל הַיָּם, וְרוּחַ מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב כִּי יִלְחַשׁ לָרֹתֶם הַנָּם, לִמְעוֹנִי בֵּין חַגְוֵי הַסֶּלַע, הָעֶלֶם, תָּבוֹאָה עָדַי! תַּעֲלוּמוֹת יִתְלַחֲשׁוּ צִ'ינָרִים יָרֵחַ שָׁם יָהֵל בַּגַּיְא. אֵלַי! דְּמִי הַלַּיִל הִגִּיעַ, הַזָּמִיר כְּבָר עָמַד מֵרֹן. בּוֹא! אָבִי עַל תּוֹעֲפוֹת יַיְלָה שָׁם יִנְהַג אֶת עֶדְרֵי הַצֹּאן. אֲנִי בַּאֲבִיב יָמַי רַעֲנָנָה, שְׁחַרְחֹרֶת וְיַעֲלַת חֵן, כַּגַלִּים יָנוּעוּ שְׁנֵי שָׁדַי, וְשִׁנַּי יַלְבִּינוּ מִשֵּׁן. לִרְגָעִים תֻּצַּתְנָה, תִּדְעַכְנָה שְׁתֵּי עֵינַי שֶׁעָמְקוּ מִתְּהוֹם, אֲנִי - אֵשׁ, אֵשׁ חֶשֶׁק, אֵשׁ תַּאֲוָה, אֵלַי בּוֹא - הֵן כְּבָר רַד הַיּוֹם.והיה בחשכת הערב כי יתכס בערפל הים, ורוח מאצל הנגב כי ילחש לרותם הנם, למעוני בין חגווי הסלע, העלם, תבואה עדי! תעלומות יתלחשו צי'ינרים ירח שם יהל בגיא. אלי! דמי הליל הגיע, הזמיר כבר עמד מרון. בוא! אבי על תועפות יילה שם ינהג את עדרי הצאן. אני באביב ימי רעננה, שחרחורת ויעלת חן, כגלים ינועו שני שדיי, ושיניי ילבינו משן. לרגעים תוצתנה, תדעכנה שתי עיניי שעמקו מתהום, אני - אש, אש חשק, אש תאווה, אלי בוא - הן כבר רד היום.

טשרניחובסקי נתן לשיר תת-כותרת "שיר טטרי", ובעקבותיה הלחן מזוהה לעתים כ"עממי טטרי". אין ביטחון כי אכן קיים לחן טטרי שאליו חובר השיר, מה גם שאפשר שטשרניחובסקי התכוון בכלל לאופי הטקסט.

לחן השיר המוכר כיום תועד בדפוס כבר בשנת 1916 בספר International Hebrew Wedding Music בעריכת וולף קוסטקובסקי (Wolf Kostakowski) תחת הכותרת "בין חגווי הסלע". בנוסח ההוא השורה האחרונה חוזרת פעמיים במדויק (כמו למשל בהקלטת ותיקי המחנות העולים), במקום בסיום ראשון פתוח וסיום שני סגור כפי שהתקבל מאוחר יותר (כמו למשל בהקלטת אירוע זמרשת). מקור נוסף מוקדם יחסית ללחן הוא כרך 9 של "אוצר נגינות ישראל" בעריכת אברהם צבי אידלזון (1932). הכרך מוקדש לשירי עם של יהודי מזרח אירופה, ורובו שירים עם טקסט ביידיש אך כולל גם מעט שירים בעברית ואפילו כאלה שאידלזון שמע בארץ ישראל. במקור זה הלחן נדפס ללא מילים וללא כותרת.

יודקה בן-דוד סיפר לאורי יעקובוביץ' (ב-17.10.2010) ולאביתר כהן (ב-6.12.2011) כי לחן השיר מקורו בשיר יידי שמסופר בו על "ילד שכל הזמן מציק לאימו: אמא למה את לא אומרת לי איפה אבא? הילדים צוחקים עלי בבית המדרש וברחוב לכולם יש הורים. רק אותך אני רואה אמא. אז היא לא מתאפקת ולוקחת אותו לבית הקברות ומראה לו שם את המצבה של אבא שלו". יש להדגיש כי יודקה אמר שאינו מכיר את השיר וציין בהקשר זה את אליהו הכהן; ייתכן שממנו שמע את תוכן השיר היידי. נשמח לכל בדל מידע על השיר היידי.

ביצועים נוספים:

• צוות ההצגה "הנה מה טוב ומה נעים"
• שוש רותם
• ותיקי הגבעטרון
• קהל אירוע זמרשת מס' 1 
• רונה קינן (סרטון מתוך ערב שירי טשרניחובסקי בספרייה הלאומית)
• הדודאים (1986)

לחנים נוספים:

• לחן מלודז'
• לחן אברהם צבי אידלזון. חלוקת הבתים של אידלזון שונה: בתים 4-3 חוזרים על לחן בתים 2-1, ואילו הבית החמישי שונה, אמנותי יותר והבעתי מאוד, אולי ברוח "שר היער" של שוברט. המילה "אליי" בתחילת הבית השלישי מופקעת אל חלק הסיום.

מקור: "אוצר נגינות ישראל כרך 9; Thesaurus of Hebrew Oriental Melodies: Folk Songs of the East European Jews", Friedrich Hofmeister, Leipzig, 1932

מקור: "International Hebrew Wedding Music", Nat Kostakowski, 1916