לידה: 14.6.1910
פטירה: 26.10.1977
לגלריית התמונות של דוד זהבי
המלחין דוד זהבי נולד ביפו ב-ו' בסיון תר"ע, 14.6.1910, ונפטר ב-י"ד בחשוון תשל"ח, 26.10.1977 והוא בן 67.
את שירו הראשון כתב המלחין דוד זהבי בשנת 1927 בהיותו בן 17 ובסה"כ הלחין בחייו כ-400 שירים, מתוכם פורסמו בדפוס רק כ-200.
לפניכם אוטוביוגרפיה שכתב דוד זהבי בעצמו, כפי שהופיעה בהקדמה לספר שיריו "שלא ייגמר לעולם" שראה אור לאחר מותו (1981).
אוטוביוגרפיה
נולדתי בשנת 1910 ביפו, למשפחה חסידית הדבוקה למסורת, שעלתה מרומניה בגיל צעיר (16-17) עם תנועת עליית יהודים שהתיישבו בצפת, בטבריה, בראש־פינה ובזכרון־יעקב. במלחמת העולם הראשונה השתקענו סופית ביפו, כאשר לידה החלה תל אביב לקום, להתפתח ולהיבנות ע"י אנשי אחוזת־בית.
הצלילים הראשונים שספגתי בילדותי היו מזיגה של צלילי הזמירות של שבת ויום טוב מפי אבא מחד – וצלילי המזרח שבקעו מבתי הקפה הערביים שבקרבת ביתנו מאידך.
מכיוון שההורים לא נתנו דעתם במיוחד לחינוך המוזיקלי שלי, שכן לא ייחסו לדבר חשיבות מיוחדת וגם דלי אמצעים מלתיתו לי בגיל מבוגר יותר, הצטמצם שטח זה של המוזיקה רק במסגרת בית־הכנסת, התפילה, החזנות וזמירות של שבת וימים טובים. אבא, שניסה אף הוא את כוחו בחזנות, ראה בה את השיא של היעד המוזיקלי בימים ההם וחזק היה רצונו להוריש לי ייעוד זה, כיוון שניחנתי בקול נאה, ומשאלתו הייתה שגם אני אהיה ברבות הימים לחזן.
חושבני שגרמתי לאבא אכזבה רבה כאשר לא גיליתי נטייה מיוחדת לחזנות וודאי אכזבתו גדלה יותר כאשר בגיל הנעורים הצטרפתי לתנועת הנוער־העובד, שנוסדה אז וחזה בכך התרחקות מן היהדות והמסורת וזניחה סופית מן הייעוד שטיפח בלבו עבורי.
כאמור, נולדתי ביפו ושם קיבלתי את תחילת חינוכי בגן העברי היחידי שהיה שם. לאחר מכן המשכתי בבית־הספר "תחכמוני" בנווה־צדק ומלחמת־העולם הראשונה הפסיקה את לימודיי שם, כאשר גזירת הגירוש ע"י השלטון התורכי אילצה את המשפחה לנדוד לזכרון־יעקב, בה עשינו מספר שנים ולמדתי בבית־הספר המקומי בו לימד גם הסופר י.ח. ברנר, אשר על אישיותו טרם ידעתי דבר אז.
עם היכנס הבריטים לארץ והשלטון התורכי גורש מאזורנו, חזרה המשפחה לתל־אביב אשר הייתה בתחילת היבנותה והתפתחותה ולמדתי בבית־הספר העממי לבנים שם סיימתי את שמונה כיתות היסוד. לאחר מכן, עם הצטרפותי להסתדרות הנוער־העובד נכנסתי לעבודה. הימים ימי משבר וחוסר עבודה, וחשבתי עצמי למאושר אם יכולתי לקבל יום עבודה בשבוע ביישור החולות או הבניין. המצב הוטב במקצת כאשר קיבלתי עבודה קבועה יותר בבית־הדפוס "אחדות" ולאחר מכן בחרתי לי כמקצוע את החשמל.
את הדחף הראשון לחינוך מוזיקלי רציני נתנה לי אחותי לאה גולדיס כשנתנה לידי כינור ומספר שעורים ראשונים אך עד מהרה עברתי לכלי אחר כיוון שהפסנתר קסם לי ועושר צליליו דיברו אל לבי יותר. שעורים ראשונים בכלי זה קיבלתי אצל הגב' מרים לויט ולאחר מכן אצל הגב' הדסה ביריביס. אחרי הפסקות מספר המשכתי עוד ללמוד פסנתר בגיל מבוגר יותר אצל הגב' מרים בוסקוביץ.
השיר הראשון שניסיתי בו את כוחי בהלחנה היה "אורחה במדבר" שהוא, אגב, הפך להיות אחד המפורסמים והנפוצים ביותר של שיריי. הואיל והייתי חבר בהסתדרות הנוער־העובד דיברו ללבי במיוחד אותם שירים שהיה להם קשר לתנועה, לעבודה, לעמל ולמצוקת העובד. כך נוצרו השירים "מסבלות גורל פרוע", "מפוחית בין השינים", "שירו שיר תודה לברכת העבודה" ועוד.
אותם ימים, עקב המשבר הגדול וחוסר העבודה בארץ, בשלה בנוער־העובד ההכרה להפנות את הנוער להכשרה חקלאית וליצירת נקודות היאחזות והתיישבות. כך נולדה הקבוצה הראשונה של הנוער־העובד שיצאה לעבוד במושבות יהודה ולאחר מכן התגבשה כגוף המיועד להתיישבות שלאחר מספר שנים הפכה להיות קיבוץ נען כיום, שאני בין מייסדיו ובוניו הראשונים.
מאליו מובן שהנוף הכפרי והעבודה בחיק הטבע תרמו חלקם בלחן שיריי ולאלה שייכים השירים כמו "מלאו אסמינו בר", "שיר השדה", "ישושום מדבר וציה", "החליל" ועוד. אגב, החליל היה הכלי הראשון שניגנתי בו בגיל צעיר מאד (8) בלי שנזקקתי לעזרת מורה. ובגלל היחס המיוחד לכלי זה כנראה נצטברו אצלי שירים רבים בשם "חליל". הנפוצים ביותר מהם הם: "חליל נעלם", "החליל הוא פשוט ועדין" ועוד.
בתקופת המאבק עם השלטון הבריטי באו השירים "שיר הפלמ"ח", "הן אפשר", "יצאנו אט", "אלי אלי" לחנה סנש, "שיר אפור" ואחרים. טבעי שיצירתי הייתה צריכה לענות על צרכים רבים של מסכת חיים מתהווה, של חיי חג, מועד ושבת וכן של יום העמל האפור. אי לכך לא אמרתי די בהלחנת שירים, אלא ניסיתי לחבר מוזיקה למקהלה ולתזמורת. את היסודות לחיבור מוזיקלי רציני קיבלתי ממורים שונים כמו מנשה רבינא, יצחק אדל ואבילאה (תיאוריה והרמוניה), ואצל אחרון המורים שלי א.א. בוסקוביץ (קומפוזיציה). הודות לכך עלה בידי לכתוב עד עתה 5 קנטטות למקהלה, סולו ותזמורת שליוו והעשירו את חוויות החג בקיבוץ, ואלו הן:
א. שירת הברכה - לפי מילים מן התנ"ך
ב. קנטטת הבנים - מחזורי הבנים המצטרפים לחברות במשק (מנהג הנמשך בקיבוץ עד היום - העורכים)
ג. קנטטה כפרית - על נושאי חג האסיף
ד. קנטטת ההצטרפות - אף היא לדור הבנים הממשיכים בקיבוץ
ה. קול החיים - ההשתרשות והצמיחה מדור למשנהו
"המרכז לתרבות וחינוך" הוציא שני קובצי שירה של שירים מובחרים בשם "קובץ שירים" א' ו-ב', של שירי ילדים ושירים עממיים. רבים משיריי נשמעים מעל גלי האתר, אולם אני עצמי תורם להפצת השיר העממי ע"י שירה בציבור בהדרכתי בישובים הרבים של ההתיישבות העובדת בארץ.![]()
("דוד זהבי – שלא יגמר לעולם" מבחר מנגינות; הוצאת הקיבוץ המאוחד "מפעלי תרבות בע"מ", 1981)
תודה לשלומית רז, אוצרת ארכיון זהבי בקיבוץ נען על הסיוע ועל החומרים.
לקריאה נוספת: כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי, מאת מוטי זעירא (הוצאת הקיבוץ המאוחד תשע"ג).
עוד על דוד זהבי:
האזינו לשירי דוד זהבי
ברדיו זמרשת
1. אביב (לחן זהבי)
(אביב, אביב הגיע)
2. אדמה (לחן זהבי)
(אדמה, אדמה, בשפלה וברמה)
3. אדמה, עבודה (לחן זהבי)
(ממרומים ברכה יורדת)
4. אורחה במדבר (לחן זהבי)
(ימין ושמאל רק חול וחול)
5. אל ארץ טובה
(כי אדוניי אלוהיך מביאך)
6. אם יהיה לי אח
(אם יהיה לי אח תינוק)
7. אם יצאתי
(אם יצאתי אישה לאי שם לא ידוע)
8. אמרי לי
(למה לילנו חולף כחלום)
9. אנחנו שרים לך
(אנחנו שרים לך)
10. אנחנו שרים לך מולדת (גרסת האצ"ל)
(אנחנו שרים לך מולדת)
11. אני נושא עמי
(אני נושא עמי)
12. ארץ של שבת
(ניתנה ארץ כולה קודש)
13. אשרי הגפרור (לחן זהבי)
(אשרי הגפרור)
14. את חכי לי (לחן זהבי)
(את חכי לי ואחזור)
15. את כסופת חיי
(את כסופת חיי)
16. בין שחק ובין מים
(בין שחק ובין מים)
17. בלעדך
(בלעדך יונתי השמש לא יזרח)
18. במרחב שדות
(במרחב שדות שיח עמד)
19. בעדן ילדים
(יש מקום בעדן)
20. בציר
(לפרי הגפן)
21. ברכת הגליל
(כי נתקע יתד בנגב)
22. בת הכרמים (לחן זהבי)
(בוא נא עלם)
23. בת יפתח בטרם מותה (לחן זהבי)
(אם עמי גם אלי מותי ישאלו)
24. דרור יקרא (לחן זהבי)
(דרור יקרא לבן עם בת)
25. האמנם
(האמנם לא אקצור)
26. האשכול
(ויישאוהו על המוט)
27. הבי לי שקט מעט נערה
(הבי לי שקט מעט נערה)
28. הבית
(ייכון הבית לתפארת)
29. הדליקו אורות (לחן זהבי)
(הדליקו אורות במנורת ישראל)
30. הוי ארצי מולדתי (לחן זהבי)
(הוי, ארצי מולדתי)
31. הורה (לחן זהבי)
(הי הרמוניקה הרניני)
32. הורה נען
(מה שמחה ומה הסאן)
33. החליל
(החליל הוא פשוט ועדין)
34. החרגול מצטער
(לאדון חרגול)
35. היד
(נוחי, נוחי, יד אוהבת)
36. הידיים העובדות
(ראיתיכן בעמק ובהרים)
37. היה היה מיתר
(היה היה ברוך קסם רון)
38. הכה שאול באלפיו (לחן זהבי)
(הכה שאול באלפיו)
39. הליכה לקיסריה
(אלי, אלי)
40. המכסה שמים בעבים
(המכסה שמים בעבים)
41. המנון הפלמ"ח (לחן זהבי)
(מסביב יהום הסער)
42. המקק
(מקק שמן)
43. הן אפשר
(בשלכת נושב כבר)
44. הסביון
(סב סב סב יון יון יון)
45. הקוצרים בשדות מולדת
(הקוצרים בשדות מולדת)
46. השנים שעברו
(השנים שעברו בין אביב לענן)
47. וברך פרי בטנך
(וברך פרי בטנך)
48. והטיפו ההרים עסיס (לחן זהבי)
(והטיפו והטיפו ההרים)
49. וכיתתו חרבותם לאתים (לחן זהבי)
(וכיתתו חרבותם לאתים)
50. זמר (לחן זהבי)
(בוקר וערב לך ועליך)
51. זמר חג (לחן זהבי)
(שירו שירו שיר תודה)
52. זמר לספינה
(שקיעה נוגה)
53. חג (לחן זהבי)
(ניבים דוברים אליי)
54. חג המים
(שיר ושבח לידיים)
55. חליל
(לי נתן חליל קטן)
56. חליל נעלם
(יש חליל נעלם)
57. חסל סידור פסח (לחן זהבי)
(חסל סידור פסח)
58. חתול שובב (לחן זהבי)
(היה היה חתול שובב)
59. יוכבד
(השמש רד עטנו אופל ליל)
60. יוצקת השמש
(יוצקת השמש)
61. יין לנו
(מן הגפן אל הגת)
62. יצאנו אט
(יצאנו אט)
63. ירדה השבת
(ירדה השבת)
64. יש ילדים
(יש ילדים בני כפר ובני עיר)
65. ישושום מדבר וציה
(ישושום ישושום מדבר וצייה)
66. כגבעול ירקרק
(מי ייתנני עתה כגבעול ירקרק)
67. כל אחד
(אל נא תאמר: ראו אדם)
68. לא תנותק השלשלת
(שלשום שודדנו)
69. לזורעים (לחן דוד זהבי)
(אהבתי שירכם הזורעים)
70. ליבי לשרון
(ליבי לשרון הפורח)
71. ליל בא שקט רוגע
(ליל בא שקט רוגע)
72. לילדה ביער
(צוחקת צמרת היער)
73. לכבשה טלה נולד
(זה היום הוא לנו חג)
74. למד-הא בחורים
(למד-הא בחורים)
75. לנו עדר בשדה (לחן זהבי)
(לנו עדר בשדה)
76. לנוער מזמור
(אל תגידו נס)
77. לפני אמא אתוודה (לחן זהבי)
(ילדתי האהובה)
78. לקראת אביב (לחן זהבי)
(לקראת אביב נרון בקול)
79. לרגלי הר הגלבוע
(לרגלי הר הגלבוע)
80. לשוט
(לשוט אמרתי על כנפי הרוח)
81. מאופל מחתרת
(מאופל מחתרת בין כבלים)
82. מה קשה
(מה קשה הו מה קשה)
83. מזרה ישראל (לחן זהבי)
(מזרה ישראל יקבצנו)
84. מחרוזת שירי אדמה ורועים
85. מלאו אסמינו בר
(מלאו אסמינו בר ויקבינו יין)
86. מספד
(השכול מתהפך בגננו כחרב)
87. מעשייה (לחן זהבי)
(אם הקוף מכה בתוף)
88. מפוחית בין השיניים (לחן זהבי 1)
(מפוחית בין השיניים)
89. מפוחית בין השיניים (לחן זהבי 2)
(מפוחית בין השיניים)
90. מתי ילמד
(ברווז אחד קטון צהוב)
91. נדר
(על דעת עיניי)
92. נהרות ימחאו כף
(שמעה ותשמח ציון)
93. ניגונים
(שתלתם ניגונים בי)
94. נרקיסים
(כסי ריסיי בנרקיסים כסיני)
95. סבא אברם
(ערב אחד)
96. עוד שדי פורח
(עוד שדי פורח)
97. עכשיו אפשר לומר
(שלושה רעים הלכו יחדיו בליל עופרת)
98. על חומותייך ירושלים (לחן זהבי)
(על חומותיך ירושלים)
99. עלי באר
(הו באר הרבי טובך)
100. ערב בגליל (לחן זהבי)
(כָּבָה הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיָּקַד)
101. עשר אצבעות
(אצבעות לי)
102. פנו דרך
(פנו פנו פנו דרך)
103. קול קורא במדבר
(קול קורא במדבר)
104. קחיני רוח
(רוח על צמרות עצים)
105. קמה לה אלומתי (לחן זהבי)
(קמה לה אלומתי)
106. רוני
(אני טפשוני רוני)
107. רעי
(ילד עני מילדי הפרבר)
108. שא ראשך צעיר יהודה (לחן זהבי)
(שא ראשך צעיר יהודה)
109. שבת בכפר (לחן זהבי)
(שבת היום, דממה קדושה)
110. שדות של נכר
(שדות של נכר)
111. שה (לחן זהבי)
(שיי, רעי, שב בן כבש)
112. שיכון הוותיקים
(נרים כוס תה חריף)
113. שיר אפור
(אפור, אפור הסלע)
114. שיר האדמה (לחן זהבי)
(גבע סלע)
115. שיר הימאים
(הפלג תפליג לה ספינתנו)
116. שיר הכינוס
(ממושב קיבוץ וקרת)
117. שיר המחנה
(מסבלות גורל פרוע)
118. שיר הסיירים
(לנו קוראים המשעול והרוח)
119. שיר העלם
(את עולה משעולך)
120. שיר הפלך
(בכינור עמל כפרי לי)
121. שיר השדה
(על שדנו רד הערב)
122. שיר ערבי
(בדמי הלילה)
123. שיר ערש
(נומי נומי נומי נים)
124. שיר ערש (לחן זהבי)
(הירדמי ילדה קטנטונת)
125. שם מעבר נהי הסער
(מפרשנו לבן כנפיים)
126. שמאל
(שמאל שמאל הרימו רגל)
127. שני סוסים
(שני סוסים רצים מהר)
128. שפוך חמתך (לחן זהבי)
(שפוך חמתך אל הגויים)
129. שתי עיניה
(שתי עיניה)
| אנחנו שרים לך: "הזהבים" בשירי דוד זהבי |
ביתי
|
מלחינים בישראל: דוד זהבי |
| נגינות יש וצלילים | ניגונים: קונצרט משירי דוד זהבי | שורשיהם בעורקיי: מופע בקיבוץ נען לרגל מאה שנה להולדת דוד זהבי |