בצאת ישראל ממצרים (לחן מילט)

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו. הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן. מַה-לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי-צֹאן? מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב, הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם, חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ – מָיִם.בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז הייתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו. הים ראה וינוס, הירדן ייסוב לאחור, ההרים רקדו כאילים, גבעות כבני-צאן. מה לך הים כי תנוס, הירדן תיסוב לאחור, ההרים תרקדו כאילים, גבעות כבני-צאן? מלפני אדון חולי ארץ, מלפני אלוה יעקב, ההופכי הצור אגם-מים, חלמיש, למעיינו – מים.

המילים בלחן הזה: תהלים קי"ד ללא הפסוק האחרון. ראו גם "בצאת ישראל" בלחן אדמון ושם מידע על המילים והפניות לכל הלחנים באתר.

קראו על הפיוט , וראו שם לחנים מסורתיים שונים. זיהוי מלחין הלחן הנוכחי כיוסף מילט  - לפי אליהו הכהן וכן לפי כתב יד עיבוד של צבי טלמון. מילט מזוהה כמלחין "בצאת ישראל ממצרים" גם בלכסיקון האישים במוסיקה של ישראל שליטא, ואף כי שם אין קישור ללחן ספציפי נראה כי זהו הלחן המדובר.

עם זאת, באתר הפיוט והתפילה לחן זה מזוהה כנוסח מסורתי מאשכנז, וב"אנתולוגיה לחזנות" בעריכת שלמה רביץ ומאיר שמעון גשורי (1964), כרך 1, עמ' 142, המלחין של לחן זה מזוהה כדוידוביץ.

ביצועים נוספים:

• החזן משה טאוב (Moshe Taube) (שני הבתים האחרונים בלחן שונה).
• מקהלת המדרשה למוזיקה בלווינסקי

המילים הן בתעתיק גרמני.

מקור: "שירי ארץ ישראל", יודישער פערלאג, ברלין /הוצאה עברית בע"מ, ירושלים, 1935 /1947, עמוד 13-15

בנוסח תווים זה יש כמה הבדלים מהנוסח המוכר.

מקור: "מנגינות שירינו", Hebrew Publishing Company, New York, 1939, עמוד 50