מילים: מרדכי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי גרמני
|
מקהלת קול ציון לגולה 
ניצוח: מרק לברי
שנת הקלטה: 195X על תקליט השידור רשום כי הביצוע בליווי תזמורת קול ישראל, אך בפועל הביצוע כמעט ללא ליווי כלי, רק עם תמיכה של באסים. ניקוי רעשים: אייל אייזלר. מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
מרדכי בן-שחר, מקהלת ילדים מהתקליט "חנוכה" [1960], אהובה צדוק 
ניצוח: נחום נרדי
ליווי: להקה כלית מהתקליט "חנוכה"
שנת הקלטה: 1960/61
ניקוי רעשים: רפי בינדר עבור ערוץ היוטיוב שיר-עד.
נכלל בתקליט: חנוכהיוסי (פפו) לוי 
ניצוח: יוסי (פפו) לוי
ליווי: תזמורת ההקלטות של רשות השידור/קול ישראל
שנת הקלטה: 20.11.1975
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתטובה בן-צבי, מקהלת בית הספר "יהלום" ברמת גן 
ניצוח: יוסף הדר
שנת הקלטה: 1965
מקור: התקליט "שירי חג ומועד", מס' AN 48-70 בחברת "הד ארצי"
בתקליט המקורי, בהמשך ישיר לשיר "הנרות הללו" בביצוע המקהלה בלבד.
מקהלת בית הספר "היכל בני אברהם" של מחוז אסקס  ביצוע:
מרים אביגל (ליאון), מקהלת בית הספר "יהלום" ברמת גן  ביצוע:
דליה עמיהוד 
מקור: התקליט "חג שמח: שירי חג לילדים", מס' W-30766 בחברת מקולית
משה אוישר, להקה קולית 
שרים בית ראשון בלחן המסורתי ובית חמישי (יוונים) בלחן של משה אוישר. על העטיפה רשומים שמות הזמרים המלווים שושנה אוישר, מרילין שטרנברג ובנימין שור אך בהקלטה שומעים הרכב מלווה גדול יותר.
נכלל בתקליט: The Moishe Oysher Chanukah Partyשרה פיר  ביצוע:
מקהלת הצופים היהודים בצרפת  ביצוע:
מקהלת ברתולד זנדר 
שיר מס' 10 בתקליטור מס' 3 במארז
שני בתים (מעוז צור, רעות שבעה)
נכלל בסדרת/מארז התקליטורים Vorbei - Beyond recall: Jewish musical life in Nazi Berlin 1933-1938אפרים די-זהב (גולדשטיין), מקהלת קול ישראל 
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 10.12.1952
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת שם 
שנת הקלטה: 27.12.1946
מקור ההקלטה המדויק אינו ברור. ראו את תמונת תקליט השידור ועליו רשום שזהו העתק. ההקלטה נטמעה באוסף קול ישראל.
מתוך: הקלטות קול ירושליםמקהלת הפועלים ירושלים, מקהלת קול ציון לגולה 
שנת הקלטה: 6.7.1955
ללא ליווי כלי
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתמקהלת בית הכנסת המרכזי בחיפה 
שנת הקלטה: 23.12.1957
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצוע:
עמנואל רוזנברג  ביצוע:
אפרים די-זהב (גולדשטיין) 
ליווי: התזמורת הקמרית ירושלים
מקור: תקליטון מסחרי מס' FG.259 בחברת "שלפון"
שם המנצח אינו רשום. אפשר שזהו המעבד. הועבר מעותק שבאוסף קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית
מקהלת ילדות בי"ס שרשים, ת"א  ביצוע:
מקהלת הדסים  ביצוע:
מקהלה לא מזוהה, עקיבא שרייבר 
שנת הקלטה: 1934
תקליטור מס' 2, פריט מס' 3
שרים בית ראשון ושני, קטע [לא מזוהה עד כה] מפי הסולן ובית אחרון.
נכלל בסדרת/מארז התקליטורים Vorbei - Beyond recall: Jewish musical life in Nazi Berlin 1933-1938ביצועים נוספים:
- משה אוישר, פריידלה אוישר, מרילין מישָאֶלס
- צבי ארוני (Zvee Aroni) בליווי מקהלה
- הרב שלמה קרליבך
- מקהלת הכפר (Village Choir)
- דליה עמיהוד ומקהלת ילדים כנראה בעיבוד יוסף הדר (1967)
- משה דץ
- חבורת רננים מתוך תכנית שירי חנוכה תשל"ח 1978 בסדרת הרדיו "שוב יוצא הזמר"
- תמר קפסוטו מתוך "פרויקט שירי חנוכה מחודשים" 2013 תשע"ד (השיר השני)
- אורי שבח
לחן נוסף: ראו מעוז צור (לחן שתיעד מרצ'לו).
לחן נוסף לבית השני: רעות שבעי נפשי.
על הפיוט
הפיוט מיוחס לאדם בשם מרדכי, שהנציח את שמו כאקרוסטיכון בשיר. מספר חוקר הזמר, נחומי הר-ציון:
ישנן שתי השערות לגבי זהותו של מרדכי: ההשערה המקובלת יותר אומרת כי מדובר במרדכי בן הילל הכהן מנירנברג, נולד ב-1190, והיה אחד מ-740 יהודים הרוגי-עירו (פרעות נירנברג), כמניין "נקמת דם עבדיך" (740 בגימטרייה), כפי שמופיע בבית האחרון בפיוט. בן-הילל חיבר חידוש הלכות "ספר מרדכי" ופיוטים וקינות על רדיפות היהודים (תקופת מסע הצלב השלישי, 1187 עד 1190), ובדר"כ חתם שמו באופן דומה לצורה שמופיעה ב"מעוז צור".
ההשערה השנייה אומרת כי מדובר במרדכי בר יצחק, מחבר הפיוט "שולחן השבת מה יפית".
מידע נוסף על הפיוט ניתן לקרוא באתר "הזמנה לפיוט". ראו גם כתבה מאת יום טוב לוינסקי בעיתון "במחנה", 15.12.1976, מודבקת בכרטסת מאיר נוי, עמ' 998 במקבץ הסרוק.
על המנגינה
על-פי ד"ר ליאו לוי, "לגלגולו של ניגון 'מעוז צור'", מתוך "ספר המועדים" בעריכת יום-טוב לוינסקי, כרך ה', עמ' 185-182 (עמ' תווים י"א): באמצעות היהודים נדד הלחן לאיטליה ונכנס גם לכנסייה הקתולית. המקור הגרמני של הלחן מזוהה בשלושה קטעים נפרדים:
- התחלת הלחן לפי לחן עממי גרמני מהמאה החמש-עשרה: Nun weiss ich eins was mich erfreit das flumelein auf preyter heyde [קטע זה הותאם להמנון הלותרני Nun freut euch lieben Christen gmein מאת מרטין לותר עצמו בנירנברג בשנת 1523. זמרשת]
- ההמשך לפי כורל ממגנצא המתוארך לשנת 1567: Rorate coeli rorate coeli
- הסיום לפי קטע משיר עַם מהמאה השש-עשרה: Mut du dich, vertrau ich nicht, si narret dichm, si narret dich.
אף יהויכין סטוצ'בסקי זיהה את מקור הלחן במאמר פולמוסי בו קרא לעבור לשיר את "מעוז צור" בלחן מרצ'לו. לפי סטוצ'בסקי:
הבקיאים במוסיקה יודעים זה זמן רב כי הנעימה המקובלת עכשיו, שנפוצה קודם במערב אירופה והתפשטה מעבר לה וגם הגיעה לארצנו, מורכבת משלושה שירים גרמניים שונים: שני שירי כנסייה גרמניים מן המאה ה-16: כוראל של לותר ("היו ברוכים, קהל נוצרים") ושיר קנטורלי Seid gegrusst, ihr Christgemeinde מהעיר מגנצא [בתרגום גם כן "היו ברוכים קהל נוצרים" - לא ברור אם מדובר בשיר אחר עם אותן מלים או שחל שיבוש במאמר של סטוצ'בסקי - זמרשת], וחלק של "שיר פוחזים" (Schelmenlied) מ-1549, שהוא חלק הסיום מנעימת "מעוז צור" ומילותיו הגרמניות הן: Ich weiss mir ein Magdelein schon und fein ("אני מכיר נערונת יפה ונחמדה"). כדאי לציין, כי באופרה "דון קרלוס" של ורדי יש קטע בו שר הגיבור הראשי את תחילת התווים מהכורל של לותר - או של "מעוז צור"! זהו איפוא פרצופו של שיר חנוכה הלאומי שלנו. (דברים יסודיים אלה פורסמו כבר במספר מקומות, אך העם וחוגי המוסיקאים לא נתעוררו להסיק את המסקנה הראויה).
הערה (זמרשת): הקטע מ"דון קרלוס" אכן רק מתחיל דומה לנעימת "מעוז צור" - באריה של דון קרלוס מהמערכה הראשונה "Io la vidi e il suo sorriso".
[המאמר התפרסם תחילה ב"דבר" ב-27.11.1942 (ראו כאן), שופץ ב"גננו", 1957 בערך ונדפס מחדש באוסף מאמרי סטוצ'בסקי "במעגלי המוסיקה היהודית", הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 91-88.]
בעתון "דבר" התפרסמו גם כתבות של יום-טוב לוינסקי על מגמת הטקסט נגד פרידריך ברברוסה (16.12.1949), ועל "מעוז צור ישועתי" בפי העם (8.12.1950).
חנוך אבנארי, מתוך "נעימת 'מעוז צור', חידושים בתולדותיה" (תצליל, חוברת 7, תשכ"ז), 128-125:
אידלסון מצא כורל לותרני עם דמיון לפסוק הראשון בלחן "מעוז צור", ואולם... התגליות החדשות בחקר נעימת "מעוז צור" ... מוכיחות בבירור: תולדות הנעימה הידועה קודמות לשנת 1474; שורשיהן בשכבה עממית עמוקה של בוהמיה; וזהות המוטיבים המלודיים משתרעת על ארבעה מפסוקי הנעימה (ולא על אחד, כמו בהשוואה עם הכוראל הלותרני)...
מנגינה קרובה למנגינת "מעוז צור" מופיעה בלא פחות משלושה קנציונאלים. כתבי היד האלה נחתמו בין השנים 1474 ו-1505, היינו לפני קומו של לותר. בוהמיה עצמה היא מקום כתיבתו של קנציונאל פראגוש הנודע; שני הנותרים נמצאו בערי שלזיה, נוימרקט וצביקאו...
בהקשר להתפתחות הנעימה המקובלת נודע עניין מיוחד לגרסה אחת שנרשמה בפראג, בכתב-יד חתום בשנת 1820 או 1826. כתב יד זה היה נכס משפחתי של הרופא סלומון ליבן...
עלינו להתריע על החבלה שחיבלו בנעימה המסורתית דווקא בארצנו. הכוונה לחזרה על החלק השני של הבית (מ"אז אגמור" עד הסוף). נראה שמנהג פסול זה הונהג על-ידי מורה לזמרה בבית-הספר שרצה "לשפר" את המסורת המקורית ברוח המאה הקודמת. חזרה זו מתנגדת לצורה הפיוטית והמוזיקלית כאחד. היא מבטלת את האי-סימטריות המקורית ומעוררת שעמום. אין לה סימוכין בשום מסורת אמתית. ראוי להקפיד על יופיה העתיק של המנגינה המקורית.
לורד ביירון כתב לווריאנט של הלחן את השיר "On Jordan's Banks"', השיר הראשון בחלק השני של "מנגינות עבריות" (ראו תווים בהמשך).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מתוך עלון א' משנת תשי"א של שירי מקהלה בהוצאת בית הספר תיכון חדש.
מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 14 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 3
מקור: "ספר המועדים, כרך ה: ימי מועד וזיכרון - ראש חודש, חנוכה, חמישה עשר בשבט", אגודת עונג שבת (אוהל שם) בתל אביב ע"י דביר, תשי"ז 1957, עמוד 518
מקור: "ספר המועדים, כרך ה: ימי מועד וזיכרון - ראש חודש, חנוכה, חמישה עשר בשבט", אגודת עונג שבת (אוהל שם) בתל אביב ע"י דביר, תשי"ז 1957, עמוד 518-519
שירו של לורד ביירון Oh Jordan Banks מתוך "מנגינות עבריות" מותאם לווריאנט של לחן "מעוז צור".
סיפור הקשר של הרב לאו לשיר "מעוז צור"
הרב לאו הגיע לארץ בהיותו כבן שמונה בסוף מלחמת העולם השנייה בשנת 1945. כל הסיפורים והשירים היו חדשים לו אבל היתה מנגינה אחת שנשמעה לו מוכרת והוא נזכר כיצד שמע אותה קודם.
שנה לפני כן בסוף שנת 1944 הוא היה במחנה בוכנוואלד. חודש דצמבר היה מאוד מאוד קר ולאנשים במחנות לא היו בגדים חמים ומחסה מפני הקור, והמזון, כידוע, היה מאוד דל.
באחד הימים חילקו להם קוביות קטנות של מרגרינה. בסוף נותרה שארית והחייל הגרמני שחילק להם את המרגרינה זרק את השארית כך שהיא התנפצה לפירורים קטנטנים שהתפזרו על השלג. האנשים שהיו שם החלו להתכופף ולאסוף את הפירורים מן הכפור.
בין האנשים שהיו שם היה יהודי מבוגר מאוד ושקט שתמיד קיבל את המצב ברוח טובה ולא דרש מאומה. באותו יום גם הוא התכופף לאסוף פירורי מרגרינה וכשסיים לאסוף היה לו מאוד קשה לקום עקב חולשתו. אנשים נתנו לו יד כדי שיקום ואז הוא קרא: יהודים, היום חנוכה!
הוא תלש מן הפיג'מה שלו כפתורים והדביק עליהם את פירורי המרגרינה. לאחר מכן פרם חוטים משרוולי הפיז''מה וגלגל אותם לתוך המרגרינה כדי שיקבלו צורה של פתילים.
האנשים התבוננו סביבם וראו שבמרחק מה מהם יש עששית דולקת. אחד האנשים לקח חתיכת נייר שקרע משק מלט שהיה שם ובעזרת הנייר העביר אש מן העששית.
היהודי הדליק את הפתילים ובירך את הברכות ופתח בשיר "מעוז צור" וכל האנשים הצטרפו אליו. החיילים הגרמנים באו והצליפו בהם אך האנשים המשיכו לשיר.
למחרת בבוקר לא קם אותו יהודי. מנגינת השיר היא אותה מנגינה שזיהה הרב לאו בהיותו ילד עולה חדש בכתה גימ"ל.